זקני ירושלים מספרים: "מי שלא שמע את הקריאת שמע של מרן הרב, לא יודע מה זה קריאת שמע…". מרן הרב היה יושב בריכוז גדול וקורא בדביקות נפלאה את הפסוקים.
סיפר המקובל הרב יוסף זוסמן זצ"ל:
"שמעתי ממורי ורבי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, באחת מן האזכרות בישיבה למרן הרב זצ"ל, כי הייתה איזו תקופה שרבנו האריך מאוד בפסוק 'שמע ישראל', עד כדי שכל הקהל גמרו את כל פרשיות הקריאת שמע, והוא ז"ל עדיין לא גמר את הפסוק "שמע ישראל", ומרן הגרי"מ אמר, שהעיז לשאול את הרב פשר הדבר, והשיב לו, כי כל עוד איננו מרגיש עדיין שהכניס אמונת אחדות ד' בלב כל אחד מישראל, אינו יכול להמשיך, ורק אחרי שהוא מרגיש בנפשו שכבר הצליח להכניס אמונת הייחוד בלב כל אחד ואחד מישראל, אז הוא יכול להמשיך הלאה".
ר' מאיר שמעון שזורי זצ"ל העיד, כי במשך שנים לא מעטות נהג הרב לשיר אחרי פסוק ראשון של 'שמע' בתפילת שחרית נעימה קצרה בדביקות עצומה, מאותן התנועות שחיבר בהתאם לצורך. התנועה באה כנראה במטרה לעשות ריוח בין הפסוק 'שמע' לבאים אחריו, ועל ידי התנועה יכול היה להתעמק ולהתיחד יותר בתוכן אותו פסוק המהוה יסוד לכל היהדות. רק בשנותיו האחרונות הפסיק ממנהגו זה [מתוך המאמר 'שירת קודש וזמרת מעלה', 'סיני' חוברת ג'].
