אחד הרבנים נגע לאחרונה בשאלה מעניינת, ואנסח אותה בסגנון חופשי: מהיכן קיבל הרצי"ה את ההשראה לעריכת החיבור 'מידות הראי"ה', בו לוקטו פרקים מכתבי אביו בנושאים שונים, ומדוע כינה את האוסף בשם "מידות הראי"ה", בעוד שלמעשה בספר ישנם פרקים שאינם קשורים למידות – במובנן כיום – תכונות נפשיות.
כך למשל הפרקים: "אמונה", "ברית", "תיקון", אינם מידות, אלא תחומים וערכים.
אותו רב הציע כי המודל שעמד מול עיני הרצי"ה היה הספר 'פלא יועץ', המסודר אף הוא לפי אלף-בית, כמו החיבור שלפנינו. את חוסר ההתאמה בין המושג "מידות" למושג "אמונה" תירץ באומרו שהאמונה היא השורש של המידות.
אני רוצה להציע הבנה אחרת, פשוטה יותר. את הרעיון שמעתי בפשיטות מפי כמה יהודים יקרים, וב"ה שכיוונתי לדעתם).
תלמידיו של הראי"ה ראו בו הארת וניצוץ נשמה של רבי נחמן מברסלב. וכפי שהראי"ה העיד על עצמו בפירוש שהוא מנשמת רבי נחמן מברסלב. לכן, בין היתר, הם כינו אותו בתואר הקבלי 'אור האורות'. וכבר הארכנו בכך בחיבורנו 'שני המאורות'.
כל זאת כמובן עוד לפני שנתפרסם החיבור 'אורות'. בתקופה שהתואר "אור האורות" היה שייך אך ורק אצל חסידי ברסלב ביחס לרבם מוהר"ן. הרצי"ה, שהיה אמון על כתבי רבי נחמן והגה בהם, הכיר כמובן את "ספר המידות" של רבי נחמן. הוא ביקש לערוך מכתבי אביו ספר דומה, המסודר לפי ערכים בסדר הא"ב. בדיוק כמו בספר המידות.
וראו איזה פלא – גם ב'ספר המידות' של רבי נחמן – ישנם פרקים שאינו נחשבים כלל כ"מידות הנפש"! למשל: הכנסת אורחים. בגדים. בית. קשוי לילד. וכן עוד רבים.אולי רוב הערכים שם אינם קשורים לתכונות הנפש. ואעפ"כ כונה הספר "ספר המידות"!
אם כן ברור הדבר שלמושג "מידות" יש משמעות שונה ממה שאנו מכירים כיום. וממילא הקושיה על חוסר ההתאמה בין השם "מידות הראי"ה" לבין תוכן הפרקים – נעלמת.
אין ספק שסגנון "ספר המידות" של מוהר"ן דומה יותר לסגנון הספר "מידות הראי"ה" מאשר הספר פלא יועץ. הן מחמת אריכות הפרקים של פלא יועץ לעומת הקיצור (לפעמים משפט קצרצר) ב"ספר המידות" ו"מידות הראי"ה". והן עצם המונח "מידות" המצוי בשני הספרים האחרונים, ואינו מצוי בשם הספר "פלא יועץ".
מסתבר אפוא לומר שאת ההשראה לחיבור ספר מידות הראי"ה, וכן למונח "מידות", ינק הרצי"ה מרבי נחמן מברסלב. (אגב, יש ביטוי בחז"ל "מידת הראיה", ובודאי שהרצי"ה השתמש בו כמליצה ספרותית. אך המשמעות היא כפי שהסברנו).
אגב – גם תלמידו של הראי"ה, הרמ"צ נריה, בחר לספריו שמות "ברסלביים": "שיחות הראי"ה", "חיי הראי"ה", וכן אנו מכירים את הספר "שבחי הראי"ה".
והערה נוספת: לא הרצי"ה הוא שהגה את הרעיון לחבר את הספר, אלא אחד מתלמידיו הגדולים של אביו מרן הראי"ה. הוא שחשב על הרעיון וכתב עליו לרצי"ה, שנים קודם לעריכת הספר. וכל מה שאמרנו לעיל, על ההשראה לחיבור ולנתינת השם, קשורה להוגה הרעיון ולאו דוקא לרצי"ה…
להלן אסביר מיהו יוזם הרעיון, ותוכלו לראות בדבריו את הראיה המוחצת, שהמודל היה "ספר המידות" הברסלבי. בשום אופן לא ספר המוסר "פלא יועץ" (שתמה אני אם נזכר אי פעם בכתבי הראי"ה והרצי"ה).
אך קודם לכן אני רוצה לחדד את המשמעות של הבירור הזה:
אם אכן הרצי"ה ערך את הספר על פי מתכונת שחידש רבי נחמן מברסלב, מתגלה כאן לא רק יחס של הערכה רבה מצד הרצי"ה לרבי נחמן, אלא גם נקודת השקה מעניינת בין שני החיבורים, שצריך עוד לאמוד את היקפה. זיקה זו מצטרפת לזיקות רבות ומגוונות שהצגנו בספר 'שני המאורות', המלמדות על קשר עמוק בין תורת הראי"ה לתורת מוהר"ן.
ועתה אביא לפניכם את הראיה הנ"ל – איגרת שקיבל הרצי"ה קוק (כבר בשנת תרע"ג!) מידידו הקרוב ביותר באותם ימים, הרב חרל"פ:
"ידידי הנעים רע כאח לי החתן המרומם והמשובח מו"ה צבי יהודה הכהן הי"ו.
מאוד מאוד היה נחוץ לסדר מעין ספר המידות מכתבי מרן שליט"א. והלא מצוה זו אי אפשר על ידי אחרים. אולי היית מתנדב על זה טרם נסיעתך להצלחה. נתחזק אצלי כי ספר כזה יאיר לעולם כצאת השמש בגבורה.
יעקב משה חרל"פ". [הד הרים, אגרת כ'].
ספר המידות למוהר"ן מברסלב
ובכן, יוזם הרעיון לעריכת "מידות הראי"ה" הוא הרי"מ חרל"פ. הוא משתמש בביטוי המפורש: "ספר המידות" – ואין ספק שכשהוא כותב צמד מילים זה הוא מודע וזוכר את "ספר המידות" של רבי נחמן. לפנינו אם כן ספר מיוחד שהרצי"ה ערך בהשראה ברסלבית מובהקת. עובדה המצטרפת לשלל עובדות נוספות המלמדות על הזיקה האיתנה שהיתה באותם ימים בין הראי"ה קוק ותלמידיו לחסידות ברסלב.
