קיבלתי מארכיון 'בית הרב קוק' בירושלים, קטע מתוך פנקס בית הדין של הרב זצ"ל מתקופת יפו. בפנקס זה רשומים בפירוט כל המקרים והשאלות שהגיעו לפתחו של מרן הרב, ויש בו חומר היסטורי עשיר וחשוב ממדרגה ראשונה (יהי רצון שנזכה לאורו בקרוב).
פרסמתי בעבר מספר סיפורים על העילוי הירושלמי ר' מיכל קיבלביץ, מתלמידי הרב קוק בישיבת העילויים ביפו, ישיבה חדשנית שייסד הרב בישוב החדש, ושהתייחדה בלימוד חכמות ישראל ופנימיות התורה, יחד עם שילוב לימוד מקצוע בבית המלאכה הסמוך ב'שערי תורה' (נוה צדק). ר' מיכל היה החברותא של ר' הלל פרלמן בישיבת מאה שערים, ויחדיו עברו לישיבתו של הרב קוק ביפו, מתוך הערצה אליו ורצון לספוג מתורתו ולצקת מים על ידיו.
כמו כן תארנו בהרחבה את בחירתו של ר' מיכל קיבלביץ בהנהגת הצמחונות, תופעה שהיתה מאוד נדירה באותם ימים בארץ, אולם נפוצה היתה אצל חוגו של מרן הרב ב'נוה צדק', ואף הרב עצמו נדבק בה. סיפרנו על העידוד החם שקיבל ר' מיכל מהרב קוק, אף שהיה נער צעיר כבן 17 בלבד.
כעת, בפנקס בית הדין של יפו, נמצא מידע חדש על דמותו של ר' מיכל: עיסוקו במלאכת הצורפות. וכך כתב מרן הרב קוק:
"ר"ח סיון תרע"א
נגמר בין ה"ר א"מ סאקאלקי ובין החתן מיכל קיוועלעוויטש, תלמיד ישיבתנו, שבמשך שנה ומחצה ילמד עמו הראמ"ס הנ"ל מלאכת משאת אבנים, בכסף וזהב ואחר משך הנ"ל למשך עוד שנה ומחצה, יעבוד ג"כ החתן הנ"ל בבית עבודת הראמ"ס, במשך עוד שנה ומחצה, בקבלת שכר אשר יקצבו ביניהם. במשך שנות הלימוד והעבודה הנ"ל יורהו הראמ"ס גם ממקצעות אחרות בעבודת הצורפים
כפי אותה המדה שיראה שלא יזיק ללימוד עיקר המלאכה של מלאכת האבנים הנ"ל. ואחרי משך השנה ומחצה הראשון, יותנו עוד תנאים מיוחדים בע"ה בענין הלימודים של שאר המקצעות.
קצבת התשלומין של השנה ומחצה השניים, תהי' ע"פ השיווי של עבודת המתלמד הנ"ל, לפי אומד דעתו של המורה הראמ"ס הנ"ל שאנו סומכים אהימנותיה [-על נאמנותו]".
אם כן, יש לפנינו עדות נדירה, יחידה מסוגה, המאששת את טענתנו שהובאה במאמר 'שעריה נעולים' (על ישיבת הרב ביפו), שתלמידי הישיבה עסקו בפועל בלימוד מקצוע לחיים, בבחינת "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ". בקטע שנחשף כאן מדובר על כך שקיבלביץ הצעיר לומד "משאת אבנים" – צורפות, מקצוע ייחודי ומעניין.
