האם צריך לעמוד בזמן קריאת התורה?
שיחה הלכתית עם הרב הרב איתם הנקין זצ"ל הי"ד בעניין הנהגת הרב קוק זצ"ל
לפני כשלוש שנים שלחתי לרב איתם סיפור מעניין שמצאתי, על הנהגתו ההלכתית של מרן הרב קוק לגבי קריאת התורה. אציג את הסיפור המעניין, ולאחר מכן את פרשנותו של הרב איתם.
מתחילה, היה הרב נוהג לעמוד בעת קריאת התורה. ופעם הבחין אחיינו הרב רפאל הכהן קוק, שהרב שינה ממנהגו והחל לשבת בזמן הקריאה. הוא ניגש אל הרב ושאלו לפשר השינוי, והוסיף עוד שהרי ה'משנה ברורה' פסק להחמיר ולעמוד, ומדוע הרב לא נוהג כדבריו? ענה לו הרב: "אמנם ב'משנה ברורה' כתוב לעמוד, וכך תמיד נהגתי; אך לאחרונה גיליתי שכתוב בתשובת רב שר-שלום גאון שאין כל חיוב או אפילו הידור לעמוד בקריאת התורה. וכך כתוב בתשובה זו: "ספר תורה – בין שמוציאין אותו תחילה בין כשמחזירין אותו למקומו, עומדין לפניו לאלתר ויושבין לאלתר, ואין צריכין לעמוד עד שעונין הצבור יהא שמיה רבא ולא עד שעונין ברכו, ואין מנהג כך ולא ראינו זה… (שהרי) עמידה מפני ספר אינו מפורש אלא מ"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם", ואתי ספר תורה בקל-וחומר מתלמידי חכמים, (עיין גמרא קידושין לג:), וכיוון דמקל-וחומר קאתי – משוינן ליה כחכם ולא משוינן ליה יתיר מחכם". וסיים הרב ואמר: "בעל ה'משנה ברורה' פסק לעמוד משום שלא זכה לראות את דברי רב שר-שלום גאון, אך אני, מכיוון שראיתים, אנהג לשבת".
שאלתי את הרב איתם:
"הרי כבר ה'משנה ברורה' עצמו אומר שזו רק חומרה מופלגת לעמוד ולפי הדין אין צורך.
ועוד, שדברי רב שר שלום גאון מובאים כבר בטור.
האם יש אוקימתא ליישב סיפור זה ששמעתי בשם הרב רפאל הכהן קוק (והובא בשינוי קל [עם שמו של רב שרירא גאון] בספר החדש שירת הי"ם על הרב חרל"פ)?
משה."
הרב איתם ענה לי כך:
"לריכוך הקושיה:
א. המשנ"ב לא כותב שזו "חומרה מופלגת", אלא שאכן מן הדין אין צריך לעמוד, אבל מוסיף ומראה פנים לדעה שראוי לעמוד (ס"ק י"ט). וע"ע בערוך השלחן שם (סי' קמ"ו) שכותב ג"כ שמידת חסידות לעמוד.
ב. בטור מובאים דברי רב שר שלום גאון כשהם מקוטעים (רק עד המילים "לא שמענו"), ללא סופם שבו ניתן הטעם לדבריו. ועל זה אפשר לומר "העיקר חסר מן הספר". אבל בסדר רב עמרם גאון (ורק שם!) הם מובאים בשלמותם, מילתא בטעמא (כמו שציטט אותם בעל הסיפור), וכנראה – אם הסיפור מדוייק – ששם מצאם הראי"ה – או במקום שבו הניח אותם רב"מ לוין באוצר הגאונים שלו, לא בדקתי בפנים אם עשה כן – ואת הטעם המבורר בהם קיבל ולאורו שינה מנהגו.
ג. אבל אחרי הכל כתבתי שזה רק "לרכך הקושיה", והיא אינה מתבטלת, כי סוף סוף יש דעות שלא סוברות כן אלא שיש לעמוד או עכ"פ ראוי לעמוד, וכמותם פסק הרמ"א, ואם כן דברי רב שר שלום גאון במילואם אמנם מחזקים ומבארים את דעת הסוברים שא"צ לעמוד כלל, אבל לא מבטלים את מה שיש שסוברים אחרת, כמהר"ם וכו', וגם אחריהם נותר הטעם שראוי לעמוד כמידת חסידות כדברי המשנ"ב, וכן נוהגים חלק מהמדקדקים גם היום."
