בעבודת התחקיר אחרי דוד רזיאל מפקד האצ"ל, יש גם לא מעט בילוש, מתח והפתעות.
הגעתי לאחרונה ליהודייה מבוגרת שמתגוררת במושב נחלים. אביה היה החבר הוותיק והקרוב ביותר של רזיאל, והיא נאותה לשתף אותי בזיכרונותיה, ופתחה בפניי את ארכיון המשפחה. (היא דור שביעי בארץ, ובהתאם לכך יש שם חומר ישן נושן). מצאתי שם דברים מדהימים וחשובים. בין היתר – מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו של רזיאל, זיכרונות עליו, וסיפורים לא ידועים על הרב קוק.
במקביל היא המליצה לי להיפגש גם עם אחותה שמתגוררת בירושלים. כשהגעתי אל האחות והזדהיתי בשמי, היא סיפרה לי באגביות שלפני כ-50 שנה היו מגיעים לביתם ילדי השכנים, כדי לשחק עם הילדות שלה. "גם להם קראו נחמני, אולי הם קשורים אליך?" בתוך חצי דקה התברר לנו שבסלון הזה, שבו פרושים כעת החומרים על דוד רזיאל, ישב ושיחק אבא שלי בתור ילד קטן…
לאחר שעות של נבירה ועיון גיליתי באחד הקלסרים מכתב מרתק שכתב יהודי בשם ברוך, ששירת כחייל בבריגדה. מתוך המכתב אני מבין שגם הוא היה חבר קרוב של דוד רזיאל במשך שנים. תוכן המכתב – תיאור החינוך התורני החזק שבו גדלו וצמחו בנערותם. אגב, זו נקודה שבולטת מאוד גם בביוגרפיה של רזיאל, שהיה חדור ביראת שמים והקפיד על מצווה קלה כבחמורה, גם בתקופה במחתרת כשהוא היה בסביבה שפחות הקפידה על כך.
חשבתי לעצמי: אם כן אפוא אני צריך להשיג את הארכיון של אותו חבר, "ברוך", אולי גם שם אמצא חומרים לא-ידועים על המפקד הדגול. אבל מיהו "ברוך"? על פי הפרטים המעטים שהיו במכתב, וסיוע של גוגל, הבנתי שיש לו נכד צעיר שנקרא על שמו – ברוך, שאמור להיות בן גילי.
בתוך כמה שניות נפל לי האסימון שהנכד הזה הוא אחד מחבריי הקרובים! הן אמנם דברתי עם ברוך כמה פעמים על היסטוריה של יפו ותל אביב של פעם, אבל עד היום לא ידעתי שסבא שלו היה פעיל ציבורי דגול, וחבר של דוד רזיאל. כנראה שלא הייתי מגיע לכך אילולי המכתב המאובק שמצאתי…
כעת אני מתחיל לצלול לארכיונו של החייל ברוך מהבריגדה, וכבר גיליתי שם חומר משמעותי על דוד רזיאל.
