רבי יוסף "יושעה" ריבלין זצ"ל, "בונה השכונות", היה ראש וראשון לבוני ירושלים בעת החדשה.
הוא נולד בשנת תקצ"ז (1837) במשפת ריבלין המפורסמת, כנינו של רבי הלל ריבלין בעל 'קול התור'. נפטר בשנת תרנ"ו (1896).
הוא היה הרוח החיה בתהליך היציאה מהחומות, הקמת נחלת שבעה ו13 השכונות הנוספות מחוץ החומה, הקמת פתח תקוה, והקמת 'הועד הכללי – כנסת ישראל'. הוא היה המנהיג של העדה האשכנזית בירושלים במשך עשרות שנים.
במשך השנים הרבות שחלפו מאז פטירתו עלה כמה פעמים הרעיון להוציא לאור ספר ביוגרפי על פעילותו הענפה, ועל אישיותו המרשימה. נעשו כמה נסיונות קצרים, בצורת קונטרסים קצרים, אולם ספר שלם המתאר את מסכת חייו כולה – טרם נכתב עד היום.
והנה מתברר כי מיד לאחר פטירתו, בשנת תרנ"ז, נאספו זקני ירושלים וראשי עסקניה, וחיברו חיבור ביוגרפי שלם על על ר' יוסף ריבלין! חיבור זה כלל מאות עמודים בכתב יד, גדוש בחומר חשוב, העתקי מסמכים, סיפורים ועדויות על פעלו ההיסטורי של ריבלין.
למרבה הצער, כתב היד הזה נעלם, איננו יודעים היכן הוא היום. משיחותיי עם מומחים מבני המשפחה, שהתעסקו בכתביו של ריבלין, נוכחתי שגם הם אינם יודעים היכן שוכב כתב היד.
בצילום הנדיר שלפניכם (אני רוצה לקוות שהוא לא השריד היחיד שנותר לפליטה מכתב היד השלם) ניתן להבין איך היה בנוי הספר. בראש העמוד נכתב: "רבי טוביה רויז", ותארו: "נגד וגבאי בשכונת משכנות". כלומר בדף הזה רשמו המחברים את עדותו של רויז, ידידו של ריבלין. שימו לב לסיפורים המעניינים שהוא מספר, מהם עולה מעורבותו של ריבלין לא רק בכל צעד ושעל בבניין ירושלים החדשה, אלא גם בבניין המושבות הראשונות בגליל! (תמליל הסיפורים – בתגובה הראשונה).
כך למשל מסופר:
"כשהיתה התנפלות גנבים במשכנות, בבית רבי יהושע מוזשיצקער, הלך ר' יאשע להפחה והוא התרעם למה התיישבתם במדבר? ופעל על הפחה, ונתן פקודה שארבעה שמיסים (שוטרים) עם קצין יסובבו בכל לילה בשכונה והסביבה".
ומהיכן הגיע אליי צילום החיבור הנעלם?
לפני כעשר שנים הוא עמד למכירה פומבית (בבית מכירות שכבר אינו קיים כיום – "יודאיקה ירושלים"). לאחרונה הזדמן אליי קטלוג המכירה, וכשעלעלתי בו לתומי פתאום נתקלתי בפריט המיוחד הזה.
למרות השנים שעברו מאז, יש בי עדיין תקווה למצוא את כתב היד הנעלם. לכן אשמח אם תשתפו את הסיפור, ובזכותכם נמצא את כתב היד. אם אתם מכירים אספנים ומומחים שיכולים לעזור במשימה, כמו גם צאצאים של משפחת ריבלין – אתם מוזמנים לתייג אותם.
אסיים בדברים המרגשים שאמר הרב הראשי הראי"ה קוק בהספדו על ריבלין, באזכרה מיוחדת שנערכה בשנת תרפ"א (1921):
"חובה על כל ישראלי לזכור ולהזכיר את דמותו של ריבלין. מצווה עלינו לספר על 'החלוצים הראשונים', ובהם רבי יוסף ריבלין, בהערצה קדושה ולשים כל זאת זכרון בספר גדול.
אלה הם הגיבורים המתיישבים הראשונים, יחידי הסגולה שהתחילו לבנות את ירושלים. על ידם התפשטה מצוות ישוב ארץ ישראל זו בעולם כולו.
שמעתי הרבה על פעולותיו הקדושות של ר' יוסף בבנין הישוב מפי ותיקי ירושלים שזכו לראות בעיניהם את הפעולות הגדולות של ר' יוסף וחבריו, פעולות של מסירות נפש ממש בבנין ירושלים וחיזוק הישוב".
