הציור שלפניכם (שהינו בגודל 4×5 מטר בערך!) התנוסס בסלון ביתו של בנימין זאב (מתתיהו) הרצל, חוזה ויוצר מדינת ישראל.
בניגוד למקובל בקרב ההיסטוריונים, הרצל לא נולד למשפחה מתבוללת. סבו היה יהודי חרדי עטור זקן ופיאות, ואביו היה יהודי מסורתי וגאה בעמו. הרצל הצעיר ינק מגיל צעיר את הגאווה היהודית ואת הכבוד והחיבה לדת ולמסורת.
בשנת 1902 (תרס"ב) קיבל הרצל מאת הצייר הנודע יהודה אפשטיין (1870-1945) מתנה מיוחדת ומרשימה: ציור שמן של "מתתיהו ובניו". התבוננו בציור, ותראו כמה מבע יש בו; אין ספק שהצליח הצייר לבטא את מירב התחושות שהיו במעמד המכונן שבו קורא מתתיהו "מי לה' אלי", ומניף את דגל המרד בשלטון הזר, למען חירות עם ישראל בארצו.
בכל בוקר כשנכנס בנימין זאב הרצל, או כפי שכינוהו בעולם היהודי: "מתתיהו", לסלון ביתו, הוא נפגש עם הסצנה של מתתיהו הכהן הגדול. עם התפאורה המטלטלת הזאת הוא פותח את סדר-היום בפעילותו הציונית.
בביקורי במוזיאון הר הרצל, עמדתי נפעם מול הציור המרגש. הבנתי שהוא מספר לנו על פן אחר בדמותו של הרצל. כך גם תבליט של מערת המכפלה, בעבודת אמן, שהיה מונח על שולחנו של המנהיג הציוני הדגול, וכן פריטי יודאיקה אחרים שהיו פזורים בביתו. אין ספק שהרצל, בניגוד למה שחשבנו, היה חדור תודעת שליחות היסטורית, היונקת באופן רציף מאברהם אבינו, דרך משה רבינו הגואל את עמו, ועד למכבים המשחררים את העם מעבדות לחירות.
ומתתיהו הרצל, עם כל ענוותנותו הכנה, ראה את עצמו כדמות נוספת בשרשרת מפוארת זו.
להרחבה ראו בספרי 'לב האומה: הרצל בעיני רבני דורו'.