מי כתב את השיר בסיום מסכת ברכות?

ידידי ר' חזקי סופר, חוקר התלמוד, מצא עותק מיוחד של מסכת ברכות (משנת תקמ"ג) שבסופו כתב הלומד שיר יפהפה:

בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְמֶלֶךְ אֶל חַי וְקַיָּם
בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
בִּרְכָתִי תַּעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר
אֲשֶׁר חִנּוֹ וַחֲסָדָיו עָלַי הִגְבִּיר
שֶׁהֶחֱיָנִי וְקִיְּמַנִי וְהִגִּיעַנִי לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ
וְזִכַּנִי לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת בְּפ' נֹחַ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ
וְהִנֵּה נָשָׂאתִי כְּיַד נְדִיבָתִי
אֶת בִּרְכָתִי, בְּרֹב תּוֹדָתִי
לָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לס' זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.
בִּשְׁנַת וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל נח לפ"ק

מיהו כותב השיר? מי למד בספר הזה?

בספר אין כל חתימה שלו.

ניסיתי בהתחלה לזהות את כתב היד, אך זה קשה, מכיוון שמדובר בכתב יד מרובע, ובדרך כלל רבנים לא כתבו כך.

ואז חשבתי: מה פתאום הוא חותם דווקא במשפט הזה "והלכה כבית הלל"? אולי שמו של הכותב הוא 'הלל', ולכן הוא משבץ את שמו בפרט השנה?

ואולי שמו הוא: הלל נוח? ברגע שחשבתי על האפשרות הזאת, נזכרתי בחכם מפורסם מהמאה ה-19, רבי הלל נוח מגיד שטיינשניידר, שחיבר כמה ספרי מחקר תורניים. בדקתי במאגרי מידע, וראיתי שאין עוד חכם שנקרא 'הלל נח'. כנראה זהו צירוף יחידאי. ובכן, ניחשתי שכותב השיר, והלומד במסכת הזאת, הוא רבי הלל נח מגיד.

לאחר שכתבתי זאת על הפוסט של ר' חזקי סופר, הוא הגיב: "אדיר. הוא באמת משניפישאק ככתוב בויקיפדיה"! והנה החותמת המופיעה סמוך לשיר הנ"ל, היא של בית המדרש בעיר זו… בינגו!

ואז עברתי שוב על השיר הנהדר הזה, וראיתי שאכן המילים 'הלל' ו'נח' מודגשות בו… כך שאין ספק שאכן הכותב הוא רבי הלל נוח מגיד.
אבל… למה בעצם הוא חתם: "והלכה כבית הלל נוח"? צירוף המילה 'נוח' למשפט הידוע נראה מאולץ…

ופתאום הבנתי את ההרמז שיש כאן:

"תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו".

זהו, אם כן, הפירוש למשפט הזה: "והלכה כבית הלל – נוח" – לו לאדם שנברא, ובוודאי כשהוא עוסק בתורה, כמו שעשה הכותב דנן.