ﬣקיבוץ ﬣקדוש

האתר של משה נחמני

Search
Close this search box.

היכן באמת התגורר הרב קוק?

בשנים האחרונות ביקשו חוקרי העיר תל-אביב לאתר את כתובת מגוריו של הרב קוק, בתקופת רבנותו ביפו. האם ביתו קיים כיום?

בית הרב קוק בתל-אביב יפו

הרב קוק עלה לארץ בשנת תרס"ד (1904) והתמנה לכהן כרבה של יפו והמושבות. תל אביב עדיין לא קמה. השכונות נוה צדק ונוה שלום נחשבו חלק מיפו, ובתוך כך גם האזור שבו התגורר הרב קוק – שכיום הנו חלק אינטגרלי מת"א – נחשב אז עדיין כחלק מיפו.

במשך השנים היה מקובל שהרב קוק התגורר ברחוב אחווה פינת אלרואי. בספרים רבים הובאה תמונת "בית הרב": מבנה נמוך בעל קומה אחת, גג אדום לראשו. המבנה הזה קיים עד היום, והנה תמונתו:

אולם בשנים האחרונות נשמעת טענה עיקשת, שהתקבלה גם בקרב כמה מהחוקרים, שהרב קוק לא היה גר ברחוב אחוה. איפה כן? שאלה טובה. עלו כמה הצעות, ואין כאן המקום לדון בהן. לפי דעתי הראיות לערעור על המגורים ברחוב אחווה, מוטעות מיסודן.

עובדה היא, שבמשך השנים היתה מסורת רציפה על כך שהרב קוק התגורר ברחוב אחוה. כך למשל הרב משה צבי נריה סיפר שכאשר עלה ארצה בשנת תר"ץ, הוא ישן בלילה הראשון בתל אביב בבית דודתו, והיה זה "בית הרב קוק". לדבריו, היה הבית ברחוב אחוה. הזיהוי של הבית כ"בית הרב" חזר ונשנה בכתבות עיתונאיות עד שנות השבעים. אם כן אפוא, אין מקום לפקפק בכך שהרב קוק התגורר במתחם המיוחס לו.

אבל…

המתחם המדובר כולל שני מבנים. האחד, בן קומה אחת. צמוד לו – מבנה דו-קומתי. לפי העדויות והמסמכים המצויים בידי, הרב קוק התגורר בקומה העליונה של המבנה הגבוה, שאף הוא קיים עד היום. בבית זה התגוררה משפחת קוק בשנים תרס"ד-תרע"ט. (אמנם הרב קוק עצמו התגורר בבית זה רק עד קיץ תרע"ד, משום שאז הוא נסע לאירוע מסוים בחו"ל, ובגלל מלחמת העולם נתקע שם למשך כמה שנים. כששב ארצה הוא התקבל כרבה של ירושלים ועבר לשם עם משפחתו).

אם הרב קוק לא התגורר במבנה הנמוך, שתמונתו זכתה בטעות להתנוסס בספרים רבים כ"בית הרב קוק", מי אפוא כן התגורר בו?

חלון מקורי במתחם בית הרב קוק

התשובה המפתיעה היא: אף אחד. זה בכלל לא היה בית מגורים, אלא מוסד ציבורי חשוב, ואולי אפשר להגדירו כ"מוסד החשוב ביותר ביפו", בתקופה העות'מאנית.

במבנה זה שכן בית הדין של יפו והמושבות. כל סכסוך, מחלוקת, ויכוח שהתעוררו ביפו, פתח תקוה, רחובות, ואדי חנין (נס ציונה) וכדומה – הגיע ישר לבית זה. שם התקבלו ההכרעות על הסוגיות הציבוריות החשובות ביותר כמו גם הפעוטות והיומיומיות. על מקהלת הדיינים ניצח הרב קוק, שישב בבית הדין במשך כמה שעות כל יום.

הוי אומר: המבנה הנמוך הנו בעל ערך היסטורי לא פחות מאשר המבנה הגבוה, בית הרב. בית הדין שימש כמרכז ציבורי ראשון במעלה במשך למעלה מעשור שנים, עד תום התקופה העות'מאנית.

לא רק בית הדין שכן במבנה זה. אם היינו מגיעים לשם בימי חול, בשעה 10:30 בבוקר, היינו רואים קבוצת תלמידים צעירים שנכנסת בשערי הבית, וגמרות גדולות בידם. היו אלו תלמידי ישיבת העילויים ביפו, שנקראה "ישיבת מוהרא"י קוק". בין התלמידים שפקדו את הבית מדי יום היו ר' הלל פרלמן (מר שושני), יוסף צבי רימון, ר' יהושע קניאל, ר' ישראל פורת ועוד, שהגיעו לשמוע את שיעורו של ראש הישיבה – הרב קוק. "לפני השיעור היה הרב סוגר את הדלת, ולא היה פותחה עד סוף השיעור. היתה זו שעה שכולה קודש לישיבה", סיפר לימים התלמיד ר' אשר ריבלין (מייסד הצופים הדתיים).

בבית זה, אפוא, לימד הרב קוק את תלמידיו הראשונים בארץ, 15 שנים לפני שהקים את ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. כל התלמידים שנכחו בשיעורים אלו, ושמותיהם ידועים לנו כיום, היו לימים אישי ציבור חשובים. חלקם פנו לעשייה הציונית, ועמדו בראש סניפי המזרחי ברחבי העולם, וחלקם כיהנו במשרות חשובות בעולם הרבנות והחינוך בארץ ובארה"ב.

לסיכום: מדובר במתחם בעל ערך היסטורי חשוב, הן מצד הרב קוק רבה המיתולוגי של יפו, והן מצד בית הדין שפעל במקום. שני המבנים השתמרו יחסית במצב טוב (הגם שבפנים נעשו לצערנו שינויים דרמטיים, הרי שהקירות החיצוניים הנם אותנטיים ודי-שמורים). מי שקצת בקי בסוגיית שימור בתים היסטוריים, יודע להעריך זאת.

 

למאמרים נוספים באותו נושא

נהנתם? שתפו לחברים. אפשר גם להדפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים ומזכרות שאולי יענינו אותך