מה באמת חשב מנהיג העדה החרדית על הציונות?

מכתב מדהים שהתגלה חושף לראשונה את יחסו של רבי אליהו קלצקין זצ"ל (לימים רבה ומנהיגה של העדה החרדית בירושלים) כלפי הציונות.

במכתב זה עונה הרב קלצקין על הטענות שהציב גיסו כנגד התנועה הציונית. את כל תשובותיו מבסס הרב קלצקין על מקורות בדברי "הש"ס, השולחן ערוך ורבותינו הראשונים והאחרונים", לעומת ה"עקשות, הויכוח בפטפוטי דברים של אותם שבדו להם" את אותן הטענות נגד הציונות.

וזה לשון המכתב:

ב"ה יום א' ח' ניסן תר"ס מאריאמפאל.
שוכט"ס לגיסי היקר הרב יחזקאל נ"י ליפשיץ.
אחדשה"ט הגעני עתה מכתבו השלישי וסבת איחור מכתבי יען כי מאריך במכתבו ע"ד הציונ' ועלי לטרוח להשיב כי נדרש להשיב באריכות ואני טרידנא טובא בח"ד ותשו' הלכה למעשה וגם איני חפץ להתערב בזה בפרט שהוא ללא תועלת וכבר ארז"ל מצוה על אדם שלא לאמר דבר שאינו נשמע. ואני לא התערבתי בזה רק מה שהייתי בווילנא ונתתי מאמרי יען כי חשבתי שעי"ז יתאחדו הלבבות לטוב. אמנם אחרי נודע לי כי עלתה בידי בעלי תחבולה שעשו מזה עסק לשם כסף להטעות רבים מיראי ד' ולהשיג גם חתימות מרבנים וצדיקים משכתי ידי מזה לגמרי ואינני רוצה אף לדבר מזה ומאד יקר בעיני כ' הרבנים שליט"א אף כי דעתי שונה בזה מדעתם.

ולדעתי אדרבא היתה נחוצה התערבות היראים והחרדים למען יתנהל הענין בדרך התורה ע"ד שמצינו בכתוב (מלכים א' יב').. וכל מי שיש לו מח בקדקדו יבין אמיתת הדברי' – ועיננו רואות כי בהערים שהרבנים מתנגדים לזה שם עוד יתחזק ביותר וירבה מספר _ ושמה הותרה הרצועה להטיף על הבמה בבהמ"ד דברי מינות ובמקום שהרבנים מראים פנים מאירות להצ' שמה לא יעיזו? מטיפי בני עולה להטיף ד' מינות ומתנהג הכל בד' התורה ושמה ידרשו הצ' לקופת רמב"ן במדה גדושה ואת כל אלה אדע ע"פ הנסיון (לדוגמא בשנה זו באו בקשות מגבאי הכולל כי המה בע"ח וכי היוקר יאמיר והשתדל ה' ______ ושלח מעירו (__) ר' רו"כ הוספה אף כי כמעט כולם המה צ' בעירו – וגם בפה נתרבו הקופות וגם נשלח _ איזה חדשים יותר מק' רו"כ ע"פ השתדלות.

וגם אם יתאחדו הרב' באגודה לעקר ולשרש אחרי הצ' לא יוכלו לעשות מאומה ואדרבא יוסיפו בזה כח ועצמה להצ' – כטבע כל דבר להתחזק ע"י התנגדות. בפרט אשר המטיפים קסם על שפתם למשוך לב ההמון. והתנגדות הרבנים לא יפעל מאומה אף על רוב היראים והחרדים כאשר _ הצ' _ ההיתר פשוט כביעתא בכותחא ולא יוכלו לצייר ברעיונם __ חשש איסור_. וגם כבר נתפשט ברבים ה_ שצ' אשר באה שמה הסכמתם שאדרבא הוא מצוה (וגם הרבה רב' אשר עתה משכו ידם ותחילה סייעו בפועל באסיפת אקצ' כמו בפוניוועז בעוד אשר אני לא עשיתי מאומה)

– ואשר מאשים כ' את הר' מביאל' [הרב מוהליבר] ובויסק [הרב אליישברג] שהתעסקו בח"צ ולא עשו אספת רבנ' וע"ז נמסר ההנהגה ביד החפשים. לדעתי ראוי לדונם לכף זכות. ובודאי התאמצו לנהל בדרך הרצוי אך כאשר בימיהם רבו המתנגדים שאמרו שבארה"ק אין לעסוק בעבודת האדמה ושיקפחו בזה קופת רמב"ן. לזאת לא עלתה בידם לפעול הרבה, לפי שהיו כמעט יחידים. ואם גם הרב' הנ"ל משכו את ידיהם מעניין ישא"י הי' ההנהגה מסורה אך ביד החפשים ואך תודות להשתתפו' הרב' הנ"ל שעסקו בזה לש"ש ולטובת הכלל פעלו שישתתפו בהנהגה גם איזה אנשי' ישרי' ויראי'. ואם כל גאוני הדור הסכימו אליו אז ממילא הי' נמסר ההנהגה ביד יראי ד'. וא"א להתנות מראש: אנחנו מתערבין בדבר ע"מ שההנהגה תהא מסורה בידנו, כי אז יאמרו החפשים: שקול טיבותיך וכו' אך אם יעסקו לטובת העניין ולש"ש ממילא יומסר ההנהגה ביד היראי'. ומי שמרבה להתעסק בדבר צדקה וחסד סוף דבר הוא נעשה מנהל ויפקח. לכן הי' בענין הצ' אם היו הרב' מתערבי' בזה לטובת הענין. ועתה ע"י שעלתה בידי אנשי תחבולה להשיג חתימות להתנגדות יוכל היות כי כב' הרב' _ בחדרי לבבם בהצ' ימשכו את ידם, אלה מפני היראה וחמת רודפי' ולזות שפתם ואלה מפני כבוד הרב' הצדיקי' __ להחזיק במחלוקת ח"ו ואז יהא עלול שיומסר הנהגת הצ' ביד החפשים. אמנם יכול היות שימצאו בעלי תוי"ר אשר ימסרו נפשם לטובת הכלל ולא ישגיחו על __ לפעול אצל הרה"צ שיחזרו מדבריהם. ואז עוד יש תקוה שתתנהל בדרך הרצוי (שמעתי כי יותר _ _ שהם גד"ת מפורסמים נתנו ידם לטובת הצ' וכי בקרוב יפרסמו זה)
..
ובכ"ז לא אוכל להחליט דבר כאשר הדבר נעלם ממני ואולי לא יתן שלטון תוגרמה רשיון _ קרקע ופאבריקין באה"ק ואז הלה יתבטל ממילא. ואני כותב רק במה שנוגע לענין ההנהגה בדרך התורה. וכמ"ש במאמרי כי מלבד מה שעלול זה בעז"ה להביא תועלת חמרי לאלפי ורבבו' משפחו' אחב"י עוד יביא תועלת רוחנית בל יאלצם __ _ לנוד לאמריקא ולהתגעל במאכלות אסורו' ולחלל השבת. ואם יתישבו באה"ק ויעסקו בעבודת האדמה וחרושת המעשה __ יוכלו לשמור השבת מחללו ולחנך בניהם בדרך התוי"ר כאשר .. וגם מצד טבע תכונת הערביים תושבי המקום ותנאי החיים עלולים באה"ק יותר לשמור תורת אבותיו מורשה לו מהיושבים באמעריקא אשר תכונת יושבי הארץ החפשים והליכותיהם תשפיע לרעה גם על אחב"י לעזוב חוקי התוה"ק (ע' תענית ד' ה' עה"פ עברו איי כתים) – וע' בחי' הג' חתם סופר ז"ל פ' לולב הגזול ד"ה דומה לכושי שהעבודה בקרקע מצוה משום ישוב ארץ ישראל, וע"ז צותה תורה ואספת דגנך ודאפי' שאר אמניות שיש בהם משום ישוב העולם הכל בכלל מצוה בא"י ולהיפוך בח"ל כל המרבה ישוב שמה מרבה חרבן יעי"ש הובא בספרי אמ"ס ס' נב וע' ח"ס חיו"ד ת' קלח עמ"ש בצואת רי"ח שיש' שיש סכנה לבונה בית אבני' דהיינו לפי שמרחיב לו משכנות בח"ל והוי כמתיאש מן הגאולה ודכי היכי דאיכא מצוה בא"י בבתים טפי מדקלי משום ישא"י ה"ה בהיפוך בח"ל ע"ש. והיתכן לומר להיפוך כי בנין בתים וקנין קרקע בח"ל אין כל רע ואך בקניית קרקע באה"ק יש משום התיאשות מהגאולה. כלפי לייא, ולא ישר הדרך אשר בדו להם להתעקש ולהתוכח בפטפוטי דברי' בעוד אשר דנקל למצוא ולפתור כל ספק מד' הש"ס והשו"ע ורבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל.

– ומ"ש כ' כי כאשר החפשים עוסקים בזה בטח אין זה צדקה ומצוה כי אין מגלגלין זכות ע"י חייב כ"א ע"י זכאי. ע"ז אשיבו כי גם לפי דמיונו וטעותו שהעוסקים בזה כלם המה מהמשכילים גם היה אפשר שיוצמח מזה טובה רבה גם לאחב"י החרדים. והלא ראינו בימנו את הטוב והצלת נפשות רבות שעשו לנו חפשים ומומרים כמו ההשתדלו' להסיר העלילה האיומה ונכזבה עלילת דם. והמשכילים חברו ע"ז ספרים מרבים צדקת ישראל וטרחו בגופם ובממונם והרבה נפשות הצילו בעז"ה. ובכל עת קמים עלינו הצוררי' להעליל עלילות שוא ושקר גלוי ד' יפר עצת ערומים ולתשועת ד' נייחל אך בכל אופן לא להחזיק תודה וברכה להאנשי' אשר ע"י נצמח ישועה חיי נפשות רבות מאחב"י[?!] ובודאי לא יקופח שכרם גם בעוה"ב ועי' ע"ז ד' יח' יצתה ב"ק ואמרה ר"ח ב"ת וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העה"ב ועי בתו' בכתובות ד' ק"ג

– וגם עמ"ש הר"ן פ"ק דר"ה ד"ה צדיקי' גמורי' בצדיקי' ורשעי' בדין זה כלומר שבאים בנ"א שזוכין בדין מחמת איזה זכות מיקרו הכא צדי' שצ"ג הם בדין זה ואע"פ שעונותיהם מרובין כו'. וה"נ כשעושה מצוה וזכות זכאי הוא לאותו דבר. וע"י צדיקי' באמת מתגלגל זכות בכל ענין אף שלא בכונה משא"כ ע"י רשעים. ומ"מ אם פועלין בכונה לטוב הבחירה נתונה ובידם לפעול טוב (ועמ"ש באה"ר בפתח דבר על ק' התוס' יומא _ ובתענית ד' כט' וש"נ איתא מגלגלין זכות ליום זכאי) ויותר מזה מצינו במעילה ד' יז' יבא הנס מ"מ ע"ש

-ומ"ש כ' שמצוה לחשוד אותם שכונתם להרע -. יעיין ביומא ד' יט' בפורשין ובוכין בארו ז"ל כל החושד בכשרין לוקה בגופו הגם דקאמר ד' ט' עה"כ ושנות רשעי' תקצרנה זה מקדש ב' כו' ושמשו בו יותר מש' כהני' כו' כאו"א לא הוציא שנתו ומשום דכל שהי' כשר לאותו דבר ולא הי צדיק __ הוא בכלל חושד בכשרין. ומ"מ לכתחילה השביעונו דכל מה דאפשר לתקן עבדי' וגם ע' יו"ד ס' קיח סעי' י דאפי' עכו"ם אינו חשוד להכשיל ישראל בלא תועלת ומכ"ש מומר לתאבון. ומי שרוצה לחשדם יוכל לחשדם רק בהעלמת כסף שהוא ענין הנאה ולא להעביר ישראל מעל הדת שאין להם הנאה מזה וחוטאין בשביל הנאת עצמן ולא להכשיל לאחרים (ואי נימא דהנאה לו להעביר ולהכשיל אחרים ה"נ נחוש שיחליף להכשילו ונימא שיש לו מזה הנאה ובפרט בענין איסור ד"ת שגם בשוגג צריך כפרה עד סי' קסט סעי' ב דעובר עבירה לתיאבון לא מקרי חשוד וע' ש"כ יו"ד ס' קנט וט"ז א"ח ס' שפה שאין דין מומר למי שנתגדל בין העכו"ם. והרבה מהם הם כתינוק שנשבה בין העכו"ם ואף ידיעת בית רבו אין להם, שאבותיהם היו עוד גרועים מהם ולא חנכום בידיעת תה"ק. וע' בס' תורת חיים עירובין ד' סט, ד"ה ההוא דנפיק דע"ג דנפיק בי' בר"ה בפרהסיא ולא __ אלא לפני ר"י נשיאה שהיתביש לפני הנשיא אפ"ה מבטל רשות דכיון דכסיא לפני הנשיא מחלל שבת בצנעא קרינן לי' והביאו זה האחרנים __ האלי' רבה ס' שפ"ה וע' ת' מהרי"ל ס' קצד' לענין שחיטת אפיקורס דגם אם שאין להן חלק לעה"ב ועביירנן שחושב בדעתו הטועה על כמה איסור אינם חשודין לעבור על שארי עבירות יע"ש.

מקור:

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=4138&sid=948422da9d4cee2419039262247fa805&start=40