ﬣקיבוץ ﬣקדוש

האתר של משה נחמני

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"חג החלב" – האמנם?

חג השבועות נתפס כ"חג החלב". עיון במקורות מגלה שפספסנו את העיקר

לגבי מנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות מובאים אצל רבותינו האחרונים ארבעה טעמים שונים:

א. התורה נמשלה לחלב ולדבש (ובאותה מידה לאכול מאכלי דבש תמרים).

ב. אחד משמונה השמות של הר סיני הוא 'גבנונים', אז צריך לאכול גבינה.

ג. מאכלי חלב הם של עניים, והתורה אוהבת שפלות (רבי פנחס מקוריץ).

ג. חלב רומז לחסד, גוון לובן, והתורה היא מצד החסד (בני יששכר).

***

ובכן, עולה השאלה האם באמת חלב הוא חסד? האם זה הדימוי שעולה לנו בשעה שאנו שותים את החלב שרכשנו במכולת?

במשך אלפי שנים מאז בריאת העולם נהג האדם לשתות חלב של בעלי חיים מבויתים. התורה אוסרת עלינו לשתות חלב של בעלי חיים שבשרם אסור באכילה, אולם התירה באופן עקרוני לשתות חלב (יש פוסקים שאמרו שקודם מתן תורה היה הדבר אסור! ואכן לא מצינו בתורה אזכור מפורש לשתיית חלב אצל אבותינו. (אצל אברהם נכתב שהוא הביא למלאכים – שנדמו לו כנוכרים – לשתות חלב).

השאלה היא האם לקיחת החלב מהפרה הינו דבר מוסרי וראוי, או שיש למעט בו. גדולי ישראל שבכל הדורות לא עסקו בסוגיה זו. הרב הראשון שהעלה את השאלה הזו היה הראי"ה קוק, והוא התייחס אליה מספר פעמים בכתביו, כחלק ממשנתו הכוללת הבנויה על תורת הנגלה והנסתר.

האם שתיית חלב היא מוסרית? הרב קוק מלמד אותנו שהדבר תלוי באופן בו נלקח החלב מהפרה:

אם לקיחת החלב נעשית ברצון ובהסכמה של הפרה – הרי שאין בכך כל בעיה.

אך אם החלב נלקח לטובת הנאת האדם על חשבון העגל הרעב, או שיצור החלב נעשה בצורה המסבה סבל לפרה – יש בעיה מוסרית בצריכת החלב.

בגישה זו המשיך גם בנו הרצי"ה קוק בשיחותיו לפרשיות השבוע. ראו כיצד הוא מתאר את אופן לקיחת חלב הנעשית באופן של "עשיית טובה" לפרה:

"יש מקום להבין שבזה שאנו מסלקים מבעל החיים את החלב שמכביד עליו אנו עושים לו טובה. על כן, אם זה נעשה בעדינות, יש צד להתיר את לקיחת החלב… חלב, יש בו אפילו צד של עשיית טובה בהרקת החלב מבעל החיים".

"בשימוש בחלב, אין שום צד של רצחנות [הקיים באכילת בשר], אדרבה, יש צד של הקלה לפרה שריבוי החלב מצערה… התורה התירה לך במידה מסוימת בעל כורחה, הרי מצדך עליך לנהוג בעדינות ואנושיות ומתוך חשבון נפש".

אופן עדין ומוסרי שכזה של נטילת החלב אינו מצוי כלל בתעשיית החלב של זמננו (מלבד בפרסומות…)

מסקנת הדברים היא פשוטה. יש בעיה מוסרית בצריכת חלב תעשייתי, כלומר זה שמגיע מתעשיית המזון מן החי, משום שהוא נוצר בצורה של צער לפרה ולעז.

אם ראוי לאכול בחג השבועות מאכלים של "חסד", עדיף שלא לגעת בחלב שנלקח מפרות בצורה כוחנית, תוך ניתוקם התמידי מעגליהם.

במאמר מוסגר: גם במוצרי חלב שלא הגיעו מצעב"ח ראוי למעט מבחינה בריאותית (יש סכנות שונות בצריכת חלב). בנוסף יש לזכור שתעשיית החלב היא אחת המזהמות הגדולות של כדור הארץ, מה שגורם למחלות, לתמותה, לכריתת יערות, להתחממות כדור הארץ, ועוד. "תן דעתך שלא תחריב את עולמי", הצטווה האדם.

למאמרים נוספים באותו נושא

נהנתם? שתפו לחברים. אפשר גם להדפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים ומזכרות שאולי יענינו אותך