אחד הטיעונים המפורסמים בהם משתמשים מצנזרי כתבי הרב קוק, היא הסיפור של 'ערפילי טוהר', שלכאורה צונזר על ידי הרצי"ה קוק.
בכותרת המשנה שלו נקרא הספר: "רשימות קצרות של רגשי קודש". הדפסת הספר הופסקה באבה, ובפועל נדפסו רק העמודים א-פ וללא שער.
במכתב הרב קוק לבנו רבי צבי יהודה, מתאריך כ"ט אייר תרע"ד, כותב מרן הרב על הדפסת הספר ועל תוכנו: "… תקפו עלי רגשי תשוקה להדפיס איזה מרשימותי, כסדר כמו שהם, אקוה שהדברים כמו שהם בלא שרק ועיבוד גם הם יהיו לברכה, ואולי מהם ימצאו שברכתם תבולט דוקא ע"י חסרון העיבוד, 'לחם חם כיום הלקחו'…". (אגרות הראי"ה, כרך שני, ירושלים תש"ו, עמ' רצב-רצג, סי' תרפז). יש כאן אנטיתזה חריפה לכל עניין "עריכת כתבי הרב" בידי גופים מסוימים.
הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל היה מאותם שהתנגדו לפרסומם של 'שמונה קבצים' מבלי עריכה. במאמרו 'אל תעפילו אל הקודש', שפרסם בזמנו, הוא הביא את המקרה של 'ערפילי טוהר' (שהוא למעשה קובץ ב' מתוך השמונ"ק) כהוכחה לכך שאמנם הראי"ה אהב לפרסם את דבריו כפי שהם, אולם בנו יחידו הרצי"ה, שהיה יותר "בעניינים", חש מהר להפסיק את הדפסת הקובץ.
בדבריו הוא הסתמך על ציטוט מתוך שיחות הרצי"ה.
גם החוקר הדגול א"מ הברמן, ברשימתו על ספרים שלא נשלמו בדפוס ("הכל תלוי במזל אפילו ספר", ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 126, מס' 88), כותב: "הספר מכיל ענייני מוסר וקדושה, וההדפסה נפסקה כנראה משום שלא היה הדור ראוי לדברים שנאמרו בו".
למעשה זוהי טעות כפולה. היסטורית ותחבירית.
ונתחיל בהיסטוריה:
יונתן מאיר טוען כי הפסקת ההדפסה של 'ערפילי טוהר' לא היתה משיקולים של צנזורה שהבן חשב לעשות לאביו, אלא פשוט בשל סגירת בית הדפוס 'איתין' (הדפוס המפורסם ביפו) בו נדפס הספר, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה.
ו"כיוון דאידחי – אידחי", ולא נדפס 'ערפילי טוהר' גם בתקופת ירושלים, כפי שלא נדפסו ספרים וקבצים אחרים של הראי"ה (עין איה, מדבר שור, חביון עוז, ובמידה מסוימת: נאדר בקודש).
ואכן, כל העותקים של 'ערפילי טוהר' שיצאו מהדפוס לא נגנזו אלא התפזרו בציבור, ותלמידים וחוקרים השתמשו בהם במשך השנים.
[במאמר מוסגר: כמה מרעיונותיו וממפעליו של הראי"ה שנגנזו באבם, נחשבו בעיני החוקרים כגניזה מכוונת שמשמעותה כישלון. כך גם הישיבה המפוארת שהקים ביפו, בה למדו קבלה ומתמטיקה (ראו: שעריה נעולים, ברשת). כך גם תנועת 'בית אברהם' – החסידות של הרב קוק בפולין, ותנועת דגל ירושלים, שסניפיה פעלו ברחבי העולם היהודי.
אולם על פי מסמכים נדירים שחלקם טרם פורסמו – לא מדובר אלא בגורל ההיסטוריה. מלחמות העולם כמו גם הקמת המדינה במקרה של 'דגל ירושלים' הם ששמו קץ לתוכניות המוצלחות.]
והעניין הלשוני: הרב שאר ישוב קרא קטע בשיחות הרצי"ה בו הוא מתייחס להדפסת ערפילי טוהר. פסיק אחד באמצע משפט, שהרב שאר ישוב לא הבחין בו, משנה לחלוטין את כל משמעות הדברים, מדוע נפסקה הדפסת הקובץ.
ועל כך נרחיב במאמר נוסף אי"ה.
