על פי מקורות נדירים שאנו חושפים, מתברר שבצעירותו הרב אליהו קלצקין עזב את בית המדרש, ורצה לנסוע לאוניברסיטה. בתחנת הרכבת, רגע לפני שהוא עולה, תופס אותו חותנו לעתיד ומשכנע אותו לשוב לתורה, ולוותר על חלומו. סיפרתי שבביוגרפיות הרשמיות כמו גם בויקיפדיה הסיפור ה"מביך" הזה יוחס לאשתו שכביכול התפקרה ועזבה את הדת, ולכן הוא התגרש ממנה. למעשה מה שקרה זה שאשתו הראשונה התגרשה ממנו כשנתפס להשכלה.
חייו של הרב קלצקין היו מרתקים ומלאי הרפתקאות. למרות מעמדו הבכיר ביותר בציבור החרדי הירושלמי בדור הקודם, לא נכתבה עליו ביוגרפיה (וכמובן זה לא במקרה). יש רק מאמרים קצרים פה ושם, שכמובן מדלגים על כל מיני פינות אפלות בחייו, כמו הקשר ל'מזרחי', לרב קוק, להשכלה, ולכל מה שמשתמע כהפך החרדיות. את הביוגרפיה הראשונה עליו פרסמתי אני בספרי 'דרך ישרה', שנדפס רק לפני כשנתיים, וכעת אני אוסף חומר לספר שלם שאכתוב עליו בעתיד.
רבי אליהו קלצקין נודע כאחד מגאוני הדור, "המשיב לכל העולם בהלכה" כפי שהתבטא עליו בהספדו רבי מאיר שפירא מלובלין. ספריו מצוטטים לרוב בספרי הפוסקים, ובמיוחד פסקו בהלכות צעב"ח, האוסר את תעשיית המזון מן החי מיסודה, זכה לפרסום בשנים האחרונות (לאחר שכבר בקום המדינה התקבל הלכה למעשה על ידי הרבנות הראשית). תשובתו בעניין זה, בשו"ת אמרי שפר סי' לד, היא בעצם המקבילה ההלכתית של "חזון הצמחונות".
כעת אני רוצה להציג בפניכם, הקוראים, חידה מעניינת מימיו האחרונים של הרב קלצקין עלי אדמות. מדובר בפרט מעניין שלא נרשם בספרות המועטה שנדפסה עליו:
בשנת תרצ"ב הרב קלצקין מרותק למיטת חוליו, ויהודי ירושלים מרבים בתפילות להחלמתו. מחליטים אז הרבנים להוסיף לו שני שמות כסגולה, ומעתה הוא נקרא: הרב אליהו עבדון דב קלצקין.
השאלה פשוטה: מה פתאום בוחרים הרבנים בשם המוזר "עבדון" כסגולה לאריכות ימים? והצירוף עבדון דב – מהי משמעותו?
האם יש לכם רעיון?