לפני 120 שנה נדפס ספר על תולדות היהודים בקורלאנד, והובאו בו פרטים מעניינים מאוד על רב צעיר שנולד בחבל ארץ זה, הלא הוא רבי אברהם יצחק הכהן קוק.
תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד
לאחר שתיאר המחבר, רבי לוי אווצינסקי (מרבני קורלנד) את לימודו של הרב קוק בישיבת וולוז'ין אצל הגאון הנצי"ב, הוא מספר כך:
"בשנת תרח"ם [1888] התחיל הרב להוציא לאור ספר עיטור סופרים כתבנית 'התבונה' להגאון אור ישראל סלנטר. נדפסו רק שתי חוברות.
אחר כך נלקח לאב"ד בעיר זימעל, והיה שמה בכבוד גדול. בשנת תרנ"ז נלקח לכהן פאר הרבנות בקהילת בויסק".
וכן מגיע המחבר לתאר את דמותו הייחודית של הרב. הדברים מעניינים במיוחד, לאור העובדה שהם נכתבים שנים רבות קודם פרסום ספרי ה'אורות' וגילוי אורו של הרב:
"זולת גדלו בתורה, הוא גם בעל רעיון ובעל הגיון נפלא, ובסגנון הזה יש לו בכתב יד חיבור כמעט על כל האגדות" [הכוונה לחיבור 'עין איה'. מתברר כאן שאינו רק מה שנדפס עד היום, על מסכתות ברכות ושבת! ובזמנו פרסמתי דברים נוספים בעניין זה. מ"נ].
"כן יש לו חידושי תורה בגפ"ת ובהלכה ובכמה מקצועות וביחוד חיבור על מסכת חולין".
"זולת צדקתו ומידותיו הנעלות, הוא גם חכם וסופר, יודע כמעט כל הספרות העברית"!
"בשנת תרס"ג שלחו לו כתב רבנות מיפו עיה"ק ואף שעדת בני ישראל בבויסק השתדלו בכל אפשרות שישאר אצלם, אך עדת ישראל ביפו לא רצתה לוותר על זכותם, ובשנת תרס"ד נסע לעיה"ק והוא אב"ד בקהילת יפו והגליל ועל כל המושבות שמה. הוא הדפיס שמה איזה ספרים, ומהם ספרו 'פרי עץ הדר'".
"נמצא אצלו ספר הזוהר ותיקונים וזוהר חדש שלמד בהם זקנו רבי אברהם אב"ד פריל ושעביז, אשר את צדקתו ושקידתו ובפרט ענוותנותו אין לתאר. הספרים מלאים על כל גדותיהם הגהות וציונים ומראה מקומות הפלא ופלא, כמו מסורת הש"ס על כל הש"ס".
