בייסודה של רמת גן השתתפו גם יהודים שומרי מסורת. בהקמת תל אביב – רוב המייסדים היו דתיים; ואילו העיר בת ים הוקמה בראשיתה אך ורק על ידי אנשים יראי שמים ושומרי מצוות קלה כבחמורה.
בהקמתה של כל עיר משתתפים פעילים ועסקנים רבים. לכל אחד מהם יש סיפור חיים מעניין בפני עצמו, שכאשר מכירים אותו לעומק אפשר להיווכח בהשפעתו ובזיקתו לבניין הארץ והקמת הערים. כל מעשה חלוצי נולד מתוך רקע חיים שלם, אשר לעיתים הוא מתפרש על פני כמה דורות. הפעם נספר על איש ציוני-דתי דגול שהשתתף בהקמת העיר בת ים, אשר סיפורו המעניין טרם סופר עד היום. שמו בישראל: אברהם יוסף הרצפלד.
הנהגת 'המזרחי הצעיר'
לאורך תקופת המנדט אנו מוצאים בעיתונים את שמו של אותו יהודי, אברהם יוסף הרצפלד, המתואר כפעיל מסור בענייני הציבור. הוא מכהן כאחד מחברי הסתדרות 'המזרחי הצעיר' בתל אביב-יפו.
בעיתון 'הארץ' י' בניסן תרפ"ד (14 אפריל 1924) מדווח על פגישה של חברי ההסתדרות 'המזרחי הצעיר', שהתקיימה בבית הספר 'תחכמוני', והוקדשה לבירור 'עתידו של המזרחי הצעיר'. נכתב כי הפגישה נוהלה על ידי הרצפלד.
בשנים הבאות הוא נבחר כאחד מראשי וועד ההסתדרות. בכ"ח בתשרי תרפ"ה (26 באוקטובר 1926) מדווח 'דואר היום' כי הרצפלד ושלושה חברים נוספים נבחרו לוועד הסניף התל אביבי. בח' בתשרי תרפ"ז מדווח עיתון 'הארץ' כי הרצפלד נבחר שוב לאחד מחברי הוועד, ומתוארת פעילותו החשובה.
אתם בוודאי שואלים מה זה 'המזרחי הצעיר', ובמה הוא שונה מ'המזרחי' הרגיל?
'המזרחי הצעיר' היה ארגון שהוקם על ידי בני היישוב הישן, באלול תרע"ח (1918) תחת השם "הסתדרות הצעיר הארצישראלי", במטרה לסייע לצעירים דתיים לצאת לעבודה ולהתיישבות. מקימי הארגון היו בעיקר בני היישוב הישן, ועל כן היה בארגון ניחוח ירושלמי מיוחד. אחר כך הצטרפו אליהם בני העלייה השנייה.
בשנת 1920 הארגון שינה את שמו ל'המזרחי הצעיר'. הארגון היה פעיל בהפצת הרעיון הציוני בקרב בני היישוב הישן, בקליטת עולים דתיים ובהתיישבות ברחבי הארץ. הארגון נטה לכיוון הימין בניגוד ל'פועל המזרחי' שנטה לכיוון השמאל. היו בארגון יותר מאלף חברים, רובם ממחוז תל אביב.
עובדה מעניינת היא, שאחוז גבוה מבין תלמידיו של הרב קוק, אשר למדו בישיבתו ביפו בשנים שקודם מלחמת העולם הראשונה, היו ממייסדי וראשי הפעילים ב'מזרחי הצעיר'. ביניהם: הרב יוסף מאיר מרגליות, הרב יעקב ליב מוינשטר והרב יצחק לוי. עוד נשוב לנקודה המעניינת הזאת בהמשך.
הקמת בת ים
אנשי הסתדרות 'המזרחי הצעיר' עסקו בעיקר בהקמת שכונות חדשות ברחבי הארץ. המתיישבים הראשונים באותן השכונות היו חברי ההסתדרות, ועל כן היה להם, לפחות בשנים הראשונות, צביון דתי-לאומי מובהק.
גולת הכותרת הייתה הקמת שתי שכונות בשם 'בית וגן' – האחת בירושלים, הנודעת עד היום בשם זה, והאחת הייתה בסמוך לעיר יפו, שלימים צמחה וגדלה, והשתנה שמה ל'בת ים', כיום עיר ואם בישראל. בין המייסדים: שאול חנה קוק, זלמן מייזל, יהושע רדלר פלדמן (ר' בנימין), ועוד.
האם גם מיודענו א"י הרצפלד היה שותף – כפעיל ב'המזרחי הצעיר' – בהקמת בת ים?
ככל שחיפשתי באינטרנט ובמאגרי המידע, לא מצאתי לכך זכר. אולם על מצבתו של הרצפלד, המצויה בבית הקברות קרית שאול שבתל אביב, גיליתי את המילים הבאות: "ממייסדי ובוני בית וגן (בת ים)". מן הסתם בארכיון העיר נוכל למצוא חומר שיספק פרטים נוספים על תרומתו של הרצפלד לבניינה של העיר.
בזכותם של הרצפלד וחבריו, ניצבת היום לתפארה העיר בת ים, על 126,000 תושביה.
החותן – ר' אליהו אהרן כהנא
אבל הפעילות הציבורית של הרצפלד בהנהגת 'המזרחי הצעיר' ובהקמת בת ים, היא סוף הסיפור. איפה נולד הרצפלד, היכן גדל והתחנך, ומי הוא זה אשר משך אותו לעבודה ציבורית למען ישוב ארץ ישראל?
הבה ונחזור כמה שנים אחורה.
אברהם יוסף הרצפלד היה אז בחור כבן 27, והתגורר במושבה פתח תקוה. בי"א בניסן תרע"ו הוא התארס עם בחורה בשם רחל כהנא, תושבת יפו. כמעט שנה אחר כך, ביום ו' באדר תרע"ז, התקיימה החתונה החגיגית. ככל הנראה סיבת העיכוב הממושך היא בגלל האנדרלמוסיה שהביאה עמה מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה באותן שנים. לכבוד הזוג הטרי התפרסמת בעיתון 'החרות' ברכת מזל טוב, ועליה חתומים "תלמידי ישיבת רשב"ז" (לא הצלחתי להבין באיזו ישיבה מדובר, ואם יש לכם רעיון – אשמח לשמוע).
אבי הכלה, ר' אליהו אהרן כהנא, הוא מהעסקנים הבולטים ביפו, וממייסדי העיר תל אביב. כאן בבלוג הקדשנו טור לזכרו, ושם סיפרנו גם על כך שבשנות העשרים הוא נטל חלק בהקמת שכונת בית וגן, ראשיתה של בת ים, והיה אחד ממנהלי אגודת המתיישבים. כלומר, לא במקרה נרתם הרצפלד להקמת השכונה־העיר; הוא הלך בעקבות חותנו.
כהנא היה ממייסדי לשכת המסחר ביפו-ת"א ומראשוני חבריה, ממייסדי בנק קופת-עם וחבר מועצת הבנק. גם כאן הלך אחריו חתנו הרצפלד – מאז נישואיו ועד ערוב ימיו הוא עבד למחייתו במסחר. הוא פרסם בשנת תרצ"א חוברת חשובה בנושא: 'המוסדות הכספיים וריכוז הכספים בארץ ישראל', בה שטח הצעות ורעיונות שונות כיצד לשפר את מצב המסחר בארץ.
גירוש יהודי יפו
איך הכיר הרצפלד היושב בפתח תקווה את רחל כהנא המתגוררת ביפו? בעידן ההוא מרחק גיאוגרפי, ולו פעוט שכזה, לא היה דבר של מה בכך.
לפי דעתי, לא היה מדובר בשידוך מרחוק. טרם הגיעו לפתח תקווה, התגורר הרצפלד במשך כעשר שנים ביפו, ומדי יום היה עובר ליד משפחת כהנא. יתכן מאוד שהם גם התפלל באותו בית כנסת שבו משפחת כהנא נהגה להתפלל. במהלך שנים אלו נוצרה ההיכרות של הבחור הצעיר עם משפחת כהנא, ומתוך ההיכרות הזאת נוצר קשר הנישואין בינו לבין בת גילו, רחל.
בשנת תרע"ה (1914) גירשו התורכים את כל יהודי יפו מבתיהם. בין המגורשים היו הרצפלד, ומי שיהיה חותנו לעתיד א"א כהנא. בתחילה הגיע הרצפלד לפתח תקווה הסמוכה. אחר נישואיו עם רחל כהנא, בשנת תרע"ז, עלו השניים אל הגליל. החותן, א"א כהנא, ישב אז בטבריה, והתמסר לעזרת המהגרים והמגורשים שהתרכזו בעיר. כהנא וחתנו הרצפלד נותרו בגליל עד אשר שחררו הבריטים את הארץ ותמה המלחמה, בשנת תרע"ט.
והנה מצאתי מכתב מאותה תקופה, אותו שלח ר' שאול חנה קוק (אחיו של הראי"ה) אל אחיינו הרצי"ה, מתאריך כ"ו אלול תרע"ח, בו הוא מספר לו כך: "אברהם יוסף הרצפלד ביחד עם משפחת חותנו ר' אליהו אהרן כהנא הנם בגליל…".
כאמור לעיל, מאות יהודים גורשו מיפו בשנת תרע"ה, ובעקבות כך כ10,000 יהודים נוספים ברחו מהארץ מפחד התורכים. בשנת תרע"ז גורשו עוד אלפי יהודים, והפעם מתל אביב. אם כן, תמוה מדוע רש"ח קוק מפרט לאחיינו דווקא מה מצבו של הרצפלד? מאיפה אמור הרצי"ה להכיר אותו, ולמה הוא צריך לדעת היכן הוא נמצא?
תלמידו של הרב קוק
כדי להבין זאת, נצטרך לחזור עוד אחורה, לשנת תרס"ו.
בקהילה היהודית בעיר גולדינגן שבקורלאנד מתגורר רב בשם אליקים צבי הרצפלד, המכהן בתור 'מגיד מישרים'.
באחד הימים מגיעה אליו השמועה שבעיר יפו שבארץ ישראל הרחוקה, נפתחת ישיבה מיוחדת על ידי הרב קוק, רבה של העיר, ומוזמנים אליה בחורים מעולים מרחבי העולם היהודי.
הרב הרצפלד מחליט לשלוח את בנו ה'עילוי' אברהם יוסף (שהיה אז בן 17) לארץ הקודש, בגפו. את הסכום הדרוש לנסיעה, משלמת הקהילה מהקופה הציבורית, משום שהיא רואה בכך דבר של כבוד לשלוח את אחד מבניה הצעירים לישיבה המהוללה ביפו.
ערב ראש השנה תרס"ז דורך הרצפלד הצעיר על חוף ימה של יפו. הוא מגיע לבית הרב קוק, ומאז ואילך במשך כמה שנים טובות הוא לומד בישיבתו, במתחם 'שערי תורה', ושומע את שיעוריו של הרב קוק בביתו. באותם ימים נוצר קשר בין התלמיד הרצפלד לבין רצ"י קוק, בן גילו.
הרצי"ה היה האחראי על גיוס התלמידים לישיבה ועל ניהולה השוטף, ועל כן כאשר גורשו יהודי יפו ותלמידי הישיבה נפוצו לרחבי הארץ, דאג להם הרצי"ה וביקש לדעת מה מצבם, ועל כן היה חשוב לעדכן אותו בכך שהרצפלד נמצא בגליל, יחד עם חותנו.
בישיבה ביפו למדו בחורים גאוניים שהתקבצו מרחבי הארץ והעולם, ובהם כמה שסיפרנו עליהם כאן בעבר – ר' הלל פרלמן (מר שושני) ר' אשר ריבלין, ועוד. הייתה זו ישיבה קטנה בכמותה אך גדולה באיכותה. כמעט כל מי שהתחנך ולמד בה, התפרסם לימים כרב גדול או עסקן ציבורי מהשורה הראשונה. ואכן הרב לא ציפה שכל בוגרי הישיבה יהיו דווקא רבנים, אם כי זו הייתה מטרה חשובה בעיניו, אלא רצה שהיא תעמיד גם בעלי בתים שחיים על טהרת הקודש, ועסקנים דגולים שיתמסרו לבניין האומה. בפרסום על הישיבה נכתב כי "מטרתה להעמיד לומדי תורה שאינם עושים את תורתם קרדום לחפור בו, ושיש להם ידיעה גם בחכמת ישראל ובפילוסופיה הדתית העברית". זאת בניגוד מסוים לישיבה שהוקמה לימים בירושלים, 'מרכז הרב', שנועדה להקים רבנים.
ניתן להבחין בהבדל נוסף בין שתי הישיבות: ביפו, לפני מלחמת העולם, התלמידים בישיבה קיבלו מלגה חודשית (כ-20 פרוטות) ואילו ב'מרכז הרב' שבירושלים, מאז שהוקמה ועד היום, הלומדים צריכים לשלם בעד לימודם.
כשהרצפלד למד בישיבה ביפו, מסתמא נכנס גם לשיעורי מתימטיקה אצל המורה המקובל רבי שם טוב גפן (הסבא של משפחת גפן), שהיו חלק ממערכת הלימודים בישיבה חדשנית זו. כיתר חבריו עסק הרצפלד כשעתיים ביום בלימוד מקצוע (צורפות וכדומה). וכמובן – הוא למד 'שולחן ערוך' מפי ראש הישיבה הרב קוק, ובמיוחד התקרב לרב זלמן ש"ך הי"ד, שנודע בשיעוריו הגאוניים והפשטניים כאחד, בסוגיות התלמוד. לימים סיפר אחד מבני קהילת יפו, כי "בין שומעי השיעורים של הרב ש"ך הצטיינו הרצי"ה קוק, הרצפלד, מר אביגדור [סובלמן־ישראלי, שהיה נשוי לאחייניתו של הרב קוק] ומר [מיכל] קיבלביץ", החברותא הוותיק של מר שושני האגדי.
ידידות נעורים
בשנות לימודיו בישיבה, זכה אברהם יוסף הרצפלד לחיבה יתירה מצד ראש הישיבה הרב קוק. בשו"ת דעת כהן אנו מוצאים תשובה הלכתית ששלח הרב קוק אל הרב אליקום הרצפלד, בשנת תרס"ט. "מסר לי בנו היקר את מכתבו הנחמד, וראיתי את ספקותיו, והנני להשיב עליהם בקצרה, למלאות את חפצו הטהור". הרב קוק פונה אליו בחיבה, וכותב לו: "ידידי הרב הגדול בתורה ויראה". מה מקורה ומה פשרה של ידידות זו, כשאלפי קילומטרים מפרידים בין השניים?
המידע היחיד שהצלחתי למצוא על הרב הרצפלד הוא בספר 'תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד' בפרק המוקדש לתיאור הקהילה בגולדינגן, שם התגוררה משפחת הרצפלד. וכך נכתב שם: "הרב ר' אליקום הערצפעלד יליד גריווא מגיד-מישרים בגאלדינגען גדול בתורה וביראה ודרשן מפואר" (עמ' 66).
גריווא, כידוע, היא העיר בה נולד הרב קוק! מסתבר אפוא שהרב אליקום הרצפלד היה בן גילו של הרב קוק וחבר ילדות שלו, ומתוך אותה היכרות וידידות נעורים, החליט הרב הרצפלד לשלוח את בנו ללמוד בישיבת הרב קוק ביפו.
כלומר, את סיפור חייו של אברהם יוסף הרצפלד צריך להתחיל בעצם אצל אביו, בעיירה גריווא של שנות התר"ך. בזכות הידידות עם הרב קוק נשלח הבן ליפו הרחוקה, ושם בישיבת הרב קוק עיצב את דמותו הרוחנית והשקפתו הלאומית, אשר השפיעה על מהלך חייו ומפעליו הציבוריים.
אחר שנות לימודו והתגדלותו בתורה, הוא נסמך להוראה. במשך חייו פרסם מחקרים בנושא תולדות ישראל, בין היתר – בעיתון 'התור' שיצא לאור על ידי 'המזרחי'.
התרבות הישראלית
בשנת תרע"ג יצא לאור ביפו קובץ תורני-ספרותי בשם 'התרבות הישראלית'. העורכים היו חברי אגודת 'התרבות הישראלית', ובראשם הרצי"ה קוק והסופר אז"ר. גם א"א כהנא היה חבר באגודה זו, אשר רוחו של הראי"ה קוק הורגשה בה. המאמר הראשי בקובץ הוא מאת הרב קוק.
בעיתון 'מוריה' שנדפס בירושלים התפרסמה אז רשימת ביקורת אחת ויחידה על הקובץ הספרותי, שנחשב כפורץ דרך במחנה שומרי המצוות. הכותב הוא לא אחר מאברהם יוסף הרצפלד, תלמידו של הרב קוק. "מעטים הקובצים עם תוכן מקורי כזה בכלל, ובפרט מאמרו של רבנו הגאון מהרא"י שכולו קדוש ועמוק ויוצא מלב עם ישראל ונשמתה", כתב הרצפלד בהערצה גלויה.
במאמר זה הוא סקר גם מאמרים אחרים שנדפסו בקובץ, מאת הרב יעקב משה חרל"פ, המשורר יוסף צבי רימון, הסופר אז"ר, ועוד. הרצפלד לא נמנע מלהצביע גם על ליקויים הדורשים תיקון: "ישנם בקובץ זה חסרונות. למשל חסרים בו מאמרי פובלציסטיקה, גם הסדר אינו מצוין כל כך, אמנם נקווה שהחלק השני העתיד לצאת יצא באופן מושלם. כדאי שכל יהודי יקח אוצר ישראל זה לביתו, אוצר הנובע מקדושת התורה ומחשבתה המדעית".
צאצאיו של ר' אברהם יוסף הרצפלד גרים כיום בארץ. אחת מהם היא הסופרת סמדר הרצפלד. בשיחה עמי היא העידה שעד סוף ימיו העריץ סבהּ את רבו הרב קוק. "הוא דיבר עליו בהערכה מרובה".
על מצבתו של א"י הרצפלד נחרטו השורות הבאות, לפי בקשתו:
"…נולדתי ג' סיון תר"ן בעיר גולדינגן פלך קורלנד-רוסיה
עליתי ארצה א' דראש השנה תרס"ז.
איש העלייה השנייה
ממייסדי ובוני בית וגן (בת ים)
נפטר כ"ד כסלו תשכ"ה".
יהי זכרו ברוך!
