ﬣקיבוץ ﬣקדוש

האתר של משה נחמני

Search
Close this search box.

האם מר שושני התחתן?

על התואר 'חתן' בו נקרא בצעירותו

חתונה

תעלומה: מפני מה נקראו הרצי"ה קוק וידידו הגאון האגדי מר שושני בתואר "החתן", בעודם רווקים לכאורה?
—-
1.
בשנת תרע"ה שלח הראי"ה קוק אגרת לרב מאיר ברלין (בר-אילן), ובה הוא ממליץ על "אחד הצעירים הכי מצוינים מבני ציון", הלל פרלמן, הלא הוא מר שושני, שלמד בישיבתו ועזב לחו"ל בתגרות מלחמת העולם הראשונה (כל תלמידי הישיבה התפזרו אז).ני', שדמותו השפיעה על רבים, ובהם לוינס, אלי ויזל והרב מניטו.
בשנת תרע"ה שלח ראש-הישיבה, הראי"ה קוק, אגרת לרב מאיר ברלין (בר-אילן), ובה הוא ממליץ על "אחד הצעירים הכי מצוינים מבני ציון", הלל פרלמן (מר שושני). היו אז ימי מלחמת העולם הראשונה, והישיבה נסגרה מאימת התורכים. פרלמן נאלץ להגר לחו"ל, לאיזור מגוריו של הרב ברלין, והיה זקוק לעזרתו.
והנה באגרת זו מכנה הרב קוק את פרלמן בתואר "ידידי החביב החתן"! האם פירושו של דבר שמר שושני התארס או התחתן באותה תקופה?
גם באגרת נוספת שכתב הראי"ה אל פרלמן עצמו, הוא פונה אליו בתואר: "ידידי החתן היקר".
לפי כל הידוע לנו עד היום, מר שושני היה רווק עד יומו האחרון. האם יש כאן תגלית מעניינת, שהוא התחתן בנעוריו? ואם כן, מי היתה אשתו? ומדוע נפרד ממנה (לפני או אחרי הנישואין)?
בביטוי "החתן" שמזכיר הרב קוק, מנופפים אלה שסוברים שהזיהוי של הלל פרלמן כ'מר שושני' האגדי הנו טעות. לדעתם, פרלמן אכן התחתן, ושושני לא, הווי אומר – זה לא אותו אדם.
2.
כשלעצמי, נטיתי לומר שהראי"ה משתמש בביטוי זה במשמעות המקובלת בכמה קהילות ישראל (עד היום), שלכל בחור רווק באשר הוא קוראים "החתן".
אלא שטענה זו הינה צריכה עיון. באגרות אחרות בהן הרב מתייחס לרווקים אחרים, בני גילו של פרלמן, הוא לא מכנה אותם בתואר 'החתן'. גם לבנו הרצי"ה, שכנראה למד יחד עם פרלמן על ספסלי הישיבה ביפו, הראי"ה לא קורא אף פעם 'החתן'.
3.
והנה בספר 'הד הרים' (אגב: הוא אחד הספרים המדהימים ביותר, רוצו לקרוא), בו נדפסו אגרותיו של הרב יעקב משה חרל"פ אל רבו הראי"ה ("האדמו"ר", בשפתו), מופיעות אגרות רבות אל הרצי"ה, והנה בשתי אגרות (כ, כא), משנת תרע"ג, הוא מכתיר אותו בתואר המסתורי "החתן"!
בביוגרפיה של הרצי"ה איננו יודעים על שידוכין בתקופה זו. האם גם פה נאמר שמדובר בביטוי שאין משמעותו קשרי נישואין? האם מקרה הוא שבכל האגרות אליו לא מופיע ביטוי כזה, אלא רק בשתיים, שנכתבו בסמיכות באותה תקופה?!
לפי כל האמור עד עתה, הסברה נוטה לומר שאכן הרצי"ה והלל פרלמן היו מאורסים, ולכן נקראו 'החתן'. אלא שמתברר שגם בשתי אגרות (ג, ד) שכתב הרב חרל"פ אל הראי"ה לכאורה בשנת תרע"א, הוא מוסיף בסופן דרישת שלום לבנו הרצי"ה, ובשתי הפעמים הוא מכנה אותו "החתן"!
לא יתכן לומר שהרצי"ה היה מאורס בתקופה כה ארוכה, משנת תרע"א ועד תרע"ג, וכל שכן שלא יתכן שאם הוא מאורס בכל התקופה הזאת הדבר לא יזכר כלל באגרות אביו הראי"ה אל ידידיו ומכריו ובני משפחתו. גם לא מסתבר שהרצי"ה, שהדפיס את המהדורה הראשונה של 'הד הרים', היה מותיר ביטוי זה על כנו אילו כוונת הביטוי "חתן" פירושה: "מאורס טרי".
לסיכום, מר שושני והרצי"ה נקראו בתואר "החתן" לא בגלל שהתארסו, אלא בגלל שהיו מיועדים להתארס, ככל בני גילם.

למאמרים נוספים באותו נושא

נהנתם? שתפו לחברים. אפשר גם להדפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים ומזכרות שאולי יענינו אותך