על כתבי מר שושני

בהזמנת מכובדי יואל פינקלמן הגעתי לספריה הלאומית בירושלים על מנת לעיין במחברותיו של הגאון האגדי המסתורי "מר שושני", הלא הוא ר' הלל פרלמן.

לא היתה לי הזכות להכיר את שושני, ולו רק בגלל גילי הצעיר. שמעתי עליו מהסיפורים שמצאתי ברשת, ומסבתי שפגשה אותו והתפעמה מגדלותו. במקביל זכיתי לגלות מסמכים נדירים מחייו, ששרדו למעלה ממאה שנים, למרות השתדלותו של שושני להעלים את עקבות נעוריו ובית הוריו.

כל אלו שהכירו אותו, סיפרו בהערצה על בקיאותו האדירה וחריפותו המבריקה, אך לצערנו לא דאגו לרשום את שיחותיו ושיעוריו. רק מעט מתורתו שרד ונמצא בכתובים. לכן ששתי על ההון שנחשף עתה – עשרות מחברותיו חידושיו של שושני בכתב ידו, שהגיעו לאחרונה לבית הספרים הלאומי בירושלים, ומעתה יהיו שמורות שם לטובת הציבור הרחב.

כתב ידו של שושני הנו קטן וצפוף, והקריאה בו חייבת להיות סבלנית ומרוכזת. הדברים כתובים כמו כתב חידה, תמציתיים ולעיתים גם מוצפנים. מאליה עולה השאלה עבור מי כתב שושני את המחברות; בשביל עצמו, לזיכרון בימים יבואו, או שמא ביקש להקל על מוחו הסוער בשעת הלימוד? ואולי כתב אותם ליהנות בהם אחרים אשר יבואו באחד הימים ויתבשמו מחידושיו, ויתפלאו ממנו.

הן אהב שושני להפגין את חכמתו, את גודל ידיעותיו ואת כישרונותיו. הלא הם אלו שהצילו אותו בימי הרעה כשנתפס בידי הנאצים, והציג עצמו כחכם מוסלמי, תוך שהוא מצטט בעל פה פרקים מהקוראן…

המחברות שלפנינו כוללות חידושי תורה במגוון תחומים ומקצועות. גם העמודים בהם רשם תרגילים מתימטיים או שרטט את מסלולי הכוכבים, קשורים איכשהו לדיני התורה, בהלכות שבת או קידוש החודש.

גם מהמחברות עצמם ניתן ללמוד אי אלו דברים. כמה מן המחברות הנן "חב"דיות", כלומר נדפסו על ידי חב"דניקים בגולה, ונושאים בכריכתם את ענייני החסידות, המעודכנים לשנת תשי"ג (משמע: המחברת משנת תשי"ד 1954). לעומת זאת באחת המחברות מצאתי כי שושני כתב בה בעט נובעת ישנה, כזו שהשתמשו בה בשנות השלושים והארבעים, וכנראה היא המוקדמת מבין המחברות, שכולן ללא יוצא מן הכלל אינן מתוארכות.

מלבד החידושים הסבוכים, יש במחברות גם חידות תורניות קלילות. מכריו מספרים כי הוא אהב מאוד להשתשע בדברי תורה. הוא שואל: היכן יש בתנ"ך פסוק שבו מילה אחת מופיעה שלוש פעמים, אך בניקוד שונה? ותשובתו ממגילת אסתר: "אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". הָגְלָה, הַגֹּלָה, הֶגְלָה. וכן: "אשם הוא אשם אשם לה'" (ויקרא ה, יט), הנקרא כך: אָשָׁם הוּא, אָשֹׁם אָשַׁם לה'.

נאמן לדרכו, שושני מקמץ מאוד בפרטים שעשויים להסגיר את עברו, ולכן הוא כמעט ולא מזכיר אישים החיים בזמנו, ולא את רבותיו (בישיבת מאה שערים או ביפו), אלא רק מצטט מחז"ל, מספרים קדמונים וספרי האחרונים. אכן ראיתי באחת המחברות שהוא מצטט דברים מ"הרב ישראל פורת". והנה הדברים תואמים להפליא למעט המידע הידוע לנו על ימי בחרותו של שושני, שגדל בישיבה בירושלים, לאחר מכן למד אצל הרב קוק בישיבה ביפו, ואז גלה לארה"ב. מסלול די דומה עבר הרב ישראל פורת (שעבר אמנם גם באנגליה בדרכו לארה"ב). יתכן מאוד שהשניים הכירו ביפו אצל הרב קוק, ואולי גם בארה"ב נשמר הקשר ביניהם, בשנות השלושים.

באחת המחברות שושני מעתיק עשרות מקורות העוסקים בתנועת החסידות ואישיה. ניסיתי להבין להיכן הוא חותר: האם הוא מצא מכנה משותף בשלל המקורות הללו? האם הוא ביקש להצביע על איזו מגמה נסתרת, החורזת את משנותיהם של האדמו"רים השונים? ומהי אפוא דעתו עליה? אין לי ספק שהוא לא סתם העתיק את הדברים לשם העתקה, אלא היתה לו כוונה כלשהי, ויש עוד לחקור זאת.

במקום אחר עוסק שושני בענייני האמונה והכפירה. אני מצטט קטע מתוך המאמר כולו, ממנו תוכלו להבין עד כמה חסך במילים, ואת העבודה הנדרשת בפענוח הכתבים:

"(1) עליך להאמין (מי אתה בכלל). 2) ומה פירוש האמן. 3) הקשר בינך לאמונתך. 4) ערך אמונתך. 5) – אמונה בכלל. = 5 חידות. שבהזידם להחליט, שמים עצמם כא'[לוהים]. – וידיעתם החלטת-אמת, הרי מלאי סתירות לאין מספר, שהרי לדעתם אין אמת כלל בעולם – אף אין דעת ויודע באפשרות.
התאמת אברי החי, טבעיו, נטיותיו – ברבים, הקשר בינינו לדור בא (אף שלא יראהו – כ"ש בחי הדואג לצרכו. […] אף רק אחר לידה (יצירת חלב בדד) אף פ"א בחיים, פלאים רבים ועצומים. כולם במקרה עיוור באו, שלא בכוונת מכוון כלל. אף החמרים וטבע השינויים, במקרה כך היו מעולם, ולא מסֶדר.
הפלא השני, שאי אפשר להעריכו, שבמשחק כוחות עד, העיוורים, הפועלים בלי כוונת סידור ומטרה, הנה הופיע יצור הרואה, המוצא חכמה עצומה שאי אפשר לו לדמות גודל הבינה ועצם הסידור ברחבי עד, מתענג עליה, ומלא תמהון. גם חכמה זו, במקרה באה, מאין ודאותה – הרי אף אם יכחישו כל היש, ויצעקו אילוזיה, הרי באילוזיה כלול מושג, יש אמת שם שארצה לדעתו, רק רימוני – מי המרומה, מהו האמת, ואיך אפשר מושג דעת האמת – או דעת היש – ובמה רימוהו.
"אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד". [מתחת המילים 'נפלאים' ו'נפשי' מתח שושני קו].

מידע נוסף בספר החדש 'נגלה ונסתר' על מר שושני.