בבוקר קיץ עז בשנת תרמ"ז יוצאת קבוצה של צעירים ירושלמים מחוץ לחומות העיר, ומקימה שכונה יהודית נוספת באיזור של ביצות וקדחת. למרות האזהרות מהסכנה, נשארים יואל משה סלומון וחבריו במקום והופכים אותו למקום פורח ומיושב. הסיפור הזה לא מפורסם, ולא חובר עליו שיר, ולא במקרה.
בזכות הבלדה המפורסמת של יורם טהרלב על יואל משה סלומון שבה הוא גיבור הקמת פתח תקווה, כולנו מכירים את שמו. מנגד, יש אנשים חשובים שתרמו לא פחות לבניין הארץ ולהקמת פתח תקוה, ושמם נשכח כמעט לחלוטין, כי לא היה מי שידאג לשמר את זכרם. אחד הבולטים שבהם הוא ר' יוסף ריבלין, פורץ החומות וראש בוני שכונות ירושלים, ובהם שכונת 'בית ישראל' בשנת תרמ"ז, בשטח ביצות היתושים.
אחד הפרויקטים החדשניים שבו היה שותף ר"י ריבלין, הוא הקמת המושבה פתח תקווה, 'אם המושבות'. עד היום לא נכתב מחקר שיאסוף את כל החומר הקיים בנושא, בדפוס ובכתב יד, ויציג את התמונה במלואה. על כל פנים הוא "היה הרוח החיה והמתעסק הראשי ביסוד המושבה", כפי שכתב לימים חתנו ר' אלתר דב וישנצקי, מנהל ה'ועד הכללי' שייסד חותנו.
היו חוקרים שלגלגו על הטענה הזאת שר' יוסף ריבלין היה שותף בהקמת פתח תקוה. "אם כך הם הדברים, הראו נא לנו מסמך אחד ששמו נזכר בו", הם דרשו.
טעותם היתה מכך שהם לא הבינו שפתח תקווה שמקים ר' יוסף ריבלין אינה פתח תקווה של היום, אלא מדובר על הגלגולים הראשונים של המושבה. בתחילה ניסו להקימה באזור יריחו וכן באזור דרך חברון. בתעודה מאותה תקופה חתומים שמות המייסדים, ובפירוש נזכר שמו של ר' יוסף ריבלין. כך גם מוזכר שמו בעיתונות התקופה, סביב נסיונות ההקמה של פתח תקוה, כאחד שהיה מהמייסדים. מתוך מאמרים אלו עולה הסברה שהוא גם זה שהמציא את השם 'פתח תקוה'.
יש מהחוקרים שתמהו, אם אכן ר' יוסף ריבלין היה ממייסדי פתח תקוה, מפני מה אנו לא מוצאים שהוא התגורר בה? ר' יואל משה סלומון המפורסם, שפתח תקוה נזקפת בעיקר לזכותו, הלא התגורר במושבה במסירות נפש, וכן יהושע שטמפפר וחבריהם. ואיפה היה ר' יוסף ריבלין? שמא זה מלמד שהוא לא כל כך היה בעניין של הקמת המושבה?
התשובה לשאלת אותם חוקרים היא פשוטה בתכלית, ומעידה על אי-היכרותם עם הנפשות הפועלות. באותה תקופה שמוקמת פתח תקווה, ר' יוסף ריבלין הוא לא עוד עסקן שמחפש תעסוקה או פרויקט להתמסר אליו. ריבלין הוא למעשה המנהיג של כל הישוב הישן, מעין "ראש ממשלה", "שר החוץ" ו"שר הפנים" כאחד. תחת אחריותו נמצאת לא רק ירושלים, אלא למעשה כל הישוב הישן בארץ. מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד שעה מאוחרת בלילה הוא שקוע כולו בעבודה זו, ולא יעלה על הדעת שהוא יעזוב את ירושלים ויגור במושבה הרחוקה יחסית פתח תקוה.
יתר על כן. ר' יוסף ריבלין מדבר על חזון עבודת האדמה שנים רבות לפני תרל"ח, וכשהוא מקים את השכונות החדשות בירושלים הוא מקציב לכל תושב שטח של גינה שבה הוא יעבוד את האדמה, לא בשביל לגדל פרחים יפים אלא מתוך חזון של עבודת האדמה בארץ ישראל. כשהוא מקים את שכונת משכנות ישראל בשנת תרל"ה, הוא כותב בפירוש שלצד בניית הבתים תהיה גם עבודה חקלאית. כשקוצרים התושבים את תבואתם, בפעם הראשונה, הוא מפרסם בעיתון מאמר מלא רגש וגיל, "שמחה בקציר". כלומר אין ספק שהוא היה בעד רעיון עבודת האדמה, והתחיל בו שנים קודם להקמת פתח תקוה הנוכחית…
ועל חזונו החקלאי נספר במאמר בפני עצמו.
