מרה ידועה בשם הגאון מוילנה: דומה ארץ ישראל לסוכה; בשתיהן האדם נכנס אליהן בכל גופו, בשלימות, וזה פירוש הפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון". היהודי נכנס אליהן שלם.
יש המוסיפים בשם הגאון השוואה נוספת בין סוכה לארץ ישראל: כשם שבסוכה יש דין "תעשה ולא מן העשוי", כך גם לגבי ישוב ארץ ישראל, יש חובה לפעול בצורה אקטיבית ליישובה.
השוואה זו בין סוכה לארץ ישראל פורסמה לראשונה בספר 'קול התור', שיוחס לר' הלל ריבלין, ונדפס לראשונה בשנת תש"ח. עוד נכתב שם כי הגר"א ראה את ייעודו בפסוק 'בשלם סוכו ומעונתו בציון'. אך יש קצת בעיה להסתמך על ספר זה, משום שלא ברור האם באמת ר' הלל קשור אליו. יש חוקרים הטוענים שמדובר בחיבור מאוחר שנכתב אחר פטירתו של ר' הלל, ויוחס לו בטעות. גם אם הרעיונות בו נכונים וקדושים, לא בטוח שמקורם הוא הגר"א, אלא אולי תלמידי בית מדרשו באחד הדורות.
ואכן חוקר הקבלה ר' יוסי אביב"י טוען שבני משפחת ריבלין, סביב שנת ת"ש (1940) הם אלו שיצרו וגיבשו את ההשוואה בין ארץ ישראל לסוכה. "הם מצאו את הצד השווה של שתי המצוות, ואף קשרו את שתיהן בפסוק אחד: ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. הם כתבו את הרעיון הזה פעמים הרבה, ומפעם לפעם הוסיפו בו רבדים חדשים: תחילה תלו אותו בגר"א, אחר כך כתבו כי הגר"א בפסוק זה את ייעודו… מכל הדברים הללו מאומה לא ייראה ולא יימצא בכתבי הגר"א".
ובכן אנו צריכים לברר מקחו של הגר"א, האם הוא זה שחידש את ההשוואה בין סוכה לארץ ישראל?
ראשית, אני רוצה להעיר, כי ההשוואה הזאת בין סוכה לארץ ישראל מתאימה מאוד להגותו ולפעלו של הגר"א בעניין ארץ ישראל. אזכיר כי הגר"א, שנפטר בסוכות, היה מהראשונים שעוררו לעלייה לארץ ולהתיישבות בה, ותלמידיו, שעלו בהשראתו (ויש אומרים: בעידודו), הכינו יסודות חשובים לישוב בארץ. אין ספק שהגר"א דגל ב"תעשה ולא מן העשוי" ביחס לישוב הארץ ולגאולה, ואין כל סיבה לפקפק בכך שערך השוואה פשוטה (שמצויה גם בספרים אחרים שנכתבו בדורו) בין סוכה לארץ ישראל, בכך שהאדם נכנס אליהם בכל גופו.
והנה בספר 'ברית אבות בסערת אליהו', המכיל שירים ופזמונים שכתב ר' יוסף (יושעה) ריבלין זצ"ל, העוסקים בענייני הגאולה, אנו מוצאים את אותה ההשוואה בין סוכה לארץ ישראל: "המצוות שהאדם כולו נכנס בהן, שלם בכל גופו, סוכה וציון הן, וירמז זאת רבנ"א [-רבנו אליהו, הגר"א]…".
ר' יושעה ריבלין נפטר בשנת תרנ"ו (1896), והפזמונים נכתבו על ידו בצעירותו. אם כן לכאורה יש לפנינו מקור נאמן על ההשוואה זו בין סוכה לא"י מפי הגר"א, עשרות שנים קודם לשנת ת"ש שבה לכאורה 'הומצא' חידוש זה בשם הגר"א.
אך גם מקור זה אינו מספק. בשנים האחרונות קמו עוררין על אמינותו של ספר הפזמונים המיוחס לר' יושעה. כמה חוקרים ובהם ר' יוסי אביב"י טוענים שהפזמונים נכתבו על ידי אחד מקרובי משפחתו של ר' יושעה, ולא על ידו.
כשלעצמי, אני סבור שספר הפזמונים הוא אותנטי ואכן נכתב על ידי ר' יושעה ריבלין, ויש לסמוך על מה שמוסר (מפי אבותיו) בשם הגר"א. אבל כדי להוציא מלבם של ספקנים אנחנו צריכים להמשיך ולחקור אחר מקור השמועה.
והנה מצאנו מקור נוסף שמקשר בין הגר"א לדרשה מהפסוק "ויהי בשלם סוכו":
הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, רבה של שערי חסד וראש ישיבת 'מרכז הרב', כתב מאמר מופלא על הגאון מוילנה, תחת הכותרת 'עליית אליהו'. שימו לב מה הוא כותב במאמר זה:
"הופעת נשמתו של אדוננו הגאון בעולמנו, כפי מה שמקובלנו מפה לאוזן, היה בשביל שלושה דברים: א) לשמור על דרך עץ החיים, זו התורה… ב) ללמד אורחות חיים… ולא להלוך אחרי הפלפול… ג) השיבה לציון משכן כבודו ולירושלים בית מקדשו… כי ארץ ישראל היא כסוכה שמצוותה תעשה ולא מן העשוי כדי לקיים ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון, בקיבוץ גלויות על דרך קץ המגולה, אשר זאת הייתה מגמתם של רבנו הגר"א ותלמידיו בעבודת יסוד הישוב בארץ הקודש".
הנה כותב הרב חרל"פ את ההשוואה הזו ומפרש את משמעותה – בשתי המצוות הללו יש דין של 'תעשה ולא מן העשוי'. הרב חרל"פ מוסיף ומקשר את העיקרון הזה עם מגמתם של הגר"א ותלמידיו ב'קץ המגולה' וקיבוץ גלויות.
מחד, הרב חרל"פ לא כותב במפורש שמקור ההשוואה בין סוכה לארץ ישראל (הנרמזת בפסוק) היא מהגר"א, מאידך הוא כן מקשר את זה עם פעילות הגר"א ותלמידיו. מתוך לשונו במאמר משמע שלא שמע את זה מבני משפחת ריבלין (הצעירים ממנו) אלא מאבותיו ורבותיו בישוב הישן.
(ויש עוד דברים בעניין זה, ועוד חזון למועד)
