האספה נערכה ע"י ועד השכונות הראשונות בירושלים ביום כ"ז אלול תרפ"א, כ"ה שנים לפטירת רבי יוסף ריבלין, בבית הכנסת 'מזכרת משה'.
חברי ועד ההזכרה היו: הרב מנחם אויערבך, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, הרב חיים מן, הרב חיים מיכלין, ועוד. האסיפה התקיימה ברוב עם, בהשתתפות רבנים, ראשי מוסדות, עסקני ציבור, גבאי י"ב השכונות שהקים ר"י ריבלין, וגבאי מוסדות ירושלים. האסיפה הייתה מכוונת לעיסוק בדמותם של ראש הבונים ר"י ריבלין, ושאר מייסדי הישוב הישן בירושלים.
יו"ר האספה היה הרב מנחם אויערבך, מו"צ השכונות 'מזכרת משה' ו'משכנות ישראל'. הוא פתח את האסיפה, והזמין את מרן הראי"ה קוק לישא דברים. לאחר מכן התפלל ר' ישראל ברדקי תפילת "אל מלא רחמים" לעילוי נשמות רבי יוסף ריבלין ושאר מייסדי השכונות. אחריו דיבר הרב יוסף עפשטיין בשם ועד שכונת 'מאה שערים'. הקריאו מכתב חתום בידי בע"ב שבשכונות 'מזכרת משה' ו'משכנות ישראל' וגבאיהן, שבו הם מחליטים לקרוא את הרחוב העובר על יד השכונות ע"ש המנוח – "רחוב יוסף".
לבסוף דברו עוד הרב חיים מיכלין, הרב שמעון גרייבסקי, הרב טוקצינסקי, הרב מנחם אויערבך ורבנים נוספים. זולתם נאמו עוד נואמים בשם השכונות והחברות השונות שנתייסדו ע"י רבי יוסף.
מפני השעה המאוחרת לא דברו שאר הנואמים שנרשמו בסדר היום. למרות אריכות הזמן, עמד הציבור הגדול בצפיפות, והקשיב לנואמים, במשך כמה שעות.
יש לציין שזה היה מאורע יחיד במינו מצד כל הישוב הישן, וועדי השכונות הראשונות ומוסדות ירושלים הישנים, מאז ייסוד הישוב היהודי בירושלים.
לא רק אזכרה הייתה באסיפה זו, כי אם גם מחאה על ההעלמה וההשכחה כלפי דמותו של רבי יוסף, ראש בוני ירושלים ומנהיגה – "ולא זכרו את יוסף וישכחוהו", השכחה שחלקה בשוגג וחלקה במכוון. כולם טענו על החובה בכפרת החטא הזה. דרישות והחלטות חשובות נתקבלו באסיפה זו, להנצחת שמו של רבי יוסף, ביניהן ההחלטה היסודית להוציא לאור את כל כתביו ותולדות מפעליו, בספר גדול, וכן לקרוא רחוב בירושלים על שמו.
