צירוף המילים 'ברסלב' ו'ציונות' עשוי לגרום לכם להרים גבה. שהרי כיום, חסידות ברסלב על מוסדותיה וישיבותיה אינה ציונית, ורבניה המפורסמים הנם חרדים לכל דבר ועניין. אולם בדורות הקודמים, חסידות ברסלב היתה עם זיקה עמוקה מאוד לארץ ישראל, וכמה מהחסידים הבולטים אהדו את הציונות ואף החזיקו בה בפועל.
אי אפשר להבין את הרקע הרוחני של אותם ברסלבים ציונים מבלי לדבר על מקומה של "ארץ ישראל" במשנה הברסלבית. בשנת תרע"ב ביקש החוקר אשר בן-ישראל מהרב קוק שיפנה אותו למקורות קבליים העוסקים בשבח ארץ ישראל. בתשובתו, הפנה אותו הרב למספר ספרי קבלה, וכן לספרי החסידות שעסקו בנושא. וכך כתב הרב קוק: "בספרות החסידות הרבה לדבר על דבר ארץ ישראל מוהר"ן מברסלב, בספריו הרבים ושיחותיו".
להיות יהודי? בארץ ישראל!
ואכן ארץ ישראל היא אחד מהיסודות המרכזיים ביותר של תורת רבי נחמן מברסלב. בראש השנה תקס"ה אמר רבי נחמן את הדרשה 'תשעה תיקונין'. אשר עסקה במעלת ארץ ישראל וחשיבות העלייה אליה. "מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל", פתח רבי נחמן את דרשתו, והוסיף: "זֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל".
אחר שאמר רבי נחמן את הדרשה הזו, הוא שוחח עם תלמידו רבי נתן על אודותיה. וכך סיפר ר' נתן: "שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: מַה כַּוָּנַתְכֶם בַּמֶּה שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וְשֶׁזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה? וְגָעַר בִּי וְעָנָה וְאָמַר: כַּוָּנָתִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַזּאת בִּפְשִׁיטוּת עִם אֵלּוּ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת. כְּלוֹמַר שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בַּמֶּה שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּמַעֲלַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּוָּנָתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַזּאת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים לְשָׁם, שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, יִסַּע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל". והוסיף רבי נחמן: "כשרוצים לבוא לארץ ישראל צריכים ללכת רגלי, כי ה' יתברך אמר לאברהם "לך לך" – לך דייקא, שצריכים ללכת רגלי ממש כדי לזכות לבוא לארץ".
רבי נחמן הרבה לדבר בשבחה של ארץ ישראל ועל זמרת הארץ, ובבחינת "ברוך אומר ועושה" אף עלה ארצה במסירות נפש בשנת תקנ"ט, ושהה בה תקופה מסוימת. היה זה מעשה יחסית נדיר באותה תקופה – רוב האדמו"רים בתקופתו לא עלו ארצה ולא ביקרו בה.
תמיכה בידי העולים
בקרב חסידי ברסלב מקובלת מסורת שבעל פה מרבי נחמן, שכל יהודי צריך לעלות לארץ ישראל, ואם הוא לא יכול, אז שלכל הפחות יתמוך בידי יהודי העולה ארצה. היו מגדולי חסידי ברסלב שעלו ארצה במסירות נפש, ועסקו בהרחבת הישוב היהודי בארץ, ובייחוד בגליל העליון. בשנת תרפ"ט החלו חסידי ברסלב בארץ ובפולין להשתדל להקים בארץ כפר חקלאי של חסידי ברסלב, הנקרא 'עיר גנים', אולם מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל. בזכות ההתעוררות שהיתה אז בין החסידים בחו"ל, עלו באותן שנים עשרות משפחות מפולין ארצה, ובכך ניצלו מהשואה.
גאולה בדרך הטבע
הרב אברהם אלחנן ספקטור זצ"ל, מגדולי חסידי ברסלב, כיהן כראש ישיבת "תורת אמת" בוורשה, ועלה ארצה בשנת תרצ"ו. באחד ממכתביו (שנדפס בספרו 'גנזי אבא', אגרת קעט), גילה את עמדתו ביחס לדיון הותיק על גאולה בדרך הטבע:
"החרדים האגודאים הם בכעס על המזרחיים אשר מכנים את הממשלה בשם 'אתחלתא דגאולה', כל עוד שהממשלה עדיין בידי החופשים, אשר המה הרוב נגד הדתיים. והנה שיטת הרבנים הראשונים, כמו רבי הירש קאלישר ז"ל ורבי אליהו גריידיצר ז"ל לפני יותר ממאה שנה שצווחו ככרוכיא על יישוב ארץ ישראל על טהרת הקודש, ועוררו את כל העולם כולו בכלל, ובפרט לאצילי ולרוזני ישראל כמו למשל לרוטשילד, למונטיפיורי, שיקנו את כל ארץ ישראל מידי הערבים – ועל כל פנים את מקום הר הבית שיוכלו לבנות הבית המקדש ולהקריב קרבנות. והמה כיוונו כפי שאנו רואים עכשיו – שהאומות יתנו ארץ ישראל לישראל, ויהיה מלכות ישראל וכו', טרם ביאת הגואל.
ורבי אליהו גריידיציר זצ"ל שואל לרבי הירש קאלישר הנ"ל: ידידי, הן אמת שאנחנו שנינו יודעים האמת שהגאולה תהיה בדרך הטבע בתחילה, עם השתדלות ואתערותא דלתתא בקניית הארץ ובעבודתה, אבל מה נעשה עם האנשים התמימים יראי ה' שרוצים דוקא משיח פתאומי בדרך ניסים – בבניין ביהמ"ק של אש בלי עובדא גשמית – וכו' וכו'. רבי הירש קאלישר השיב לו: תאמר להם את האמת איך יהיה סדר הגאולה הכל בדרך הטבע, מתחילה גאולת הארץ מידי זרים על ידי רישיון האומות, אחר כך בנין בית המקדש, אח"כ משיח וכל הניסים, בית המקדש של אש יופיע ממרום לתוך בית המקדש הבנוי בידי אדם.
לו היו אז עמנו בני ישראל שומעים להם בוודאי היה הכל נבנה על טהרת הקודש, כל הקיבוצים והמושבות, והיו לשם ולתפארת בישראל, והיה כבר ביאת הגואל, והיו הששת מליונים מישראל מוצלים מאש הכבשונות ותאי הגזים, אבל כיוון שהתנגדו אז לדבריהם ראה השי"ת (ונטל) העניין הנשגב הזה היאות לכשרים כמותם, והתחילה התעוררות הנ"ל על ידי החפשים, כי הוא חושב מחשבות לבל ידח ממנו נידח ותהיה זכות ארץ ישראל בידם, ומסירת נפשם בעד הצלת ישראל, והצלת הארץ הקדושה תכריע גם אותם לכף זכות".
התחלת הגאולה לפי רבי נחמן
אחד מחשובי חסידי ברסלב, היה רבי אברהם חזן מטולטשין. הוא היה ידיד קרוב של הראי"ה קוק. יחסו האוהד לתנועה הציונית עדיין לא נחקר עד היום כדבעי, וכמובן בספרות החרדית שנכתבה עליו, הועלם יחסו האמיתי לציונות, כמו גם קשריו עם הרב קוק…
סיפר ר' אברהם, כי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ז"ל התבטא פעם שזמן הגאולה הוא בשנת תק"ע, ככתוב: תק"ע בשופר גדול לחרותנו. כששמע זאת רבי נחמן, הגיב: "הלא יכולים לומר גם כן: ת'ר'ח'ם'", כלומר שהגאולה תתחיל בשנת תרמ"ח. ואמר ר' אברהם שאמירה זו של רבי נחמן היא מכוונת, "ובוודאי מרומזת איזו פקידה בשנה זו". ומהי אותה פקידה, בעיני ר' אברהם, הגדול שבחסידי ברסלב בתקופתו? "בשנה זו התחיל לפעול בעולם ענין הציונות ליסע לארץ ישראל". במילים אחרות – הציונות המעשית היא הגאולה!
עוד אמר רבי אברהם על הציונים החילונים: "הם כמו הדברים שנותנים דבש אבל צריכים לשמור מעקיצותם", כלומר: מעשיהם הציוניים הנם טובים, אך יש באנשים אלו גם חיסרון ממנו יש להישמר – החילוניות והכפירה. ובהזדמנות אחרת התבטא באופן דומה: "הציונים הם תועים, אבל תועים טוב – לארץ ישראל, והסוף יהיה שיעשו תשובה".
"והיה צועק רבי אברהם: הלא הם (החילונים) אינם אשמים כ"כ כי הם תינוק שנשבה, וכן היה מאוד מלמד זכות על כל ישראל ששם ישראל שנקרא עליו".
מכתב הרב קורמן על כ"ט בנובמבר: "אתחלתא דגאולה"
הרב יצחק מאיר קורמן היה מחשובי חסידי ברסלב, ותרם רבות לפרסום כתבים נדירים של רבי נחמן ותלמידיו. הוא היה קשור לראי"ה קוק, ומשומעי לקחו. בעקבות הכרזת האו"ם על סיום המנדט הבריטי, אשר ניתנה במוצאי שבת, ליל י"ז כסלו תש"ח (כ"ט בנובמבר 1947), כתב הרב קורמן מכתב מרגש אשר את העתקיו שלח לכמה מרבני ירושלים. במכתב ביטא את השמחה העצומה של העם היהודי לרגל ההחלטה על הקמת מדינת ישראל.
"סימן טוב ומזל טוב!", זוהי כותרת המכתב הארוך, בו ביאר הרב קורמן את שייכות הנס ההיסטורי של הכרזת האו"ם לחודש כסלו, תוך הסתמכות על רמזים וצירופים מתוך הספר 'ליקוטי מוהר"ן'. הרב קורמן תיאר את המשמעות האדירה של ההכרזה, וההצלה הרבה הנגרמת ממנה לעם ישראל:
"בשמחה ובחדוות הלב אני זוכה לבוא לחקוק ברכתי לאנשי שם… שאתחלתא דגאולה זו – יתגדל ויתקדש בהכנה רבה לביאת הגאולה השלמה… כי סימנא מלתא הוא שהחודש הזה בו מקיפות הרבה ישועות והצלות לעם ישראל… זכינו לשמוע הבשורה טובה על ידי דבר אשר יספרו בגוים את כבוד ארץ ישראל לעם ישראל…".
בהמשך כתב הרב קורמן: "כל היהודים עושים משתה ושמחה למדינה היהודית בימים ההם בזמן הזה… אנחנו חייבים בקרבן התודה בפינו להודות ולהלל על כל דבר גודל הנס והחסד והישועה של ההשגחה העליונה שנתן בלב ובפי כל השרים הללו, הסכמתם למדינה היהודית לעם ישראל. ומצוה לומר בקול רם ובשמחה עצומה: אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו… אחרי קרוב לשתי אלפים שנה מיום חורבן הבית – ברוך ד' הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" (מתוך ספרי 'שני המאורות', על הזיקה של הרב קוק לרבי נחמן מברסלב ותורתו).
חגיגות יום העצמאות
הסופר יוסף הגלילי סיפר על ר' שמואל הורביץ, מגדולי חסידי ברסלב:
"רבי שמואל הראה יחס אוהד למדינה. שמעתיו אומר הלל ביום העצמאות, ולא שם לבו למלעיגים עליו. היה רחוק מרחק רב מאותם החוגים הקנאיים אשר התבצרו והסתננו לבין חוג חסידי ברסלב. היה מאוהדי מרן הרב קוק, ובכל הזדמנות הזכיר ושיבח את מידת אהבת ישראל שהיתה בו, אשר אף הוא זכה להיכלל וליהנות ממידתו זו. בניו שירתו בצה"ל כדבר המובן מאליו".
גם "הסבא", הרב ישראל דב אודסר, חגג ושמח ביום העצמאות. כך כתב במכתבו לידידו הנשיא זלמן שז"ר: "ב"ה, ו' אייר תשכ"ז. לכבוד נשיא ישראל, ליבי ובשרי, מר ז' שזר… עלינו לשוש ולשמוח, לשיר, לרנן ולזמר, להודות ולהלל ולשבח לאדון עולם, על יום העצמאות, יום הניסים ונפלאות גדולות ונוראות, אשר עשה ה' עימנו. נגילה ונשמחה בו, בכל שנה ושנה ובכל יום ובכל שעה, ועל הניסים ועל התשועות ועל הגבורות הנוראות שעושה עימנו. לעיני כל העמים, מעת שזכינו בישועת ה', לכבוש חלקינו ונחלתנו מידי הגזלנים הפראים. ניסים נגלים למעלה מגדר הטבע. אך לעת עתה, הם עדיין מכוסים ומלובשים בגדרי הטבע" ('אבי הנחל' ח"א מכתב צ"א, עמ' 123).
ובמכתב נוסף כתב לו: "ב"ה, יום ה' חג העצמאות העשור תשי"ח, טבריא. לכבוד חמדת לבי מר זלמן שזר הנעים… הריני שולח לו את ברכתי הלבבית לחג העצמאות העשירי. ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה שעשה לנו נסים נגלים לעיני כל העולם, ונסים נסתרים הנעלמים מדעתנו" (שם מכתב ג', עמ' 14).
