ﬣקיבוץ ﬣקדוש

האתר של משה נחמני

Search
Close this search box.

ביפו ייסד הרב קוק את המוסד החינוכי הראשון של 'תורה ועבודה'

חדשנותו של בית המלאכה 'שערי תורה' והשפעתו על מוסדות אחרים

תלמידי שערי תורה בערך בשנת תר"ס (1900)
תלמידי שערי תורה בערך בשנת תר"ס (1900)

מתי הוקם בארץ התיכון הדתי הראשון, בו למדו נערים תורה וגם מקצוע לחיים?

מתברר שכבר לפני יותר מ-100 שנה הוקם מוסד כזה, שחולל מהפכה חינוכית בעולם החינוכי ברחבי הארץ.

בשנת תרס"ו החליט הראי"ה קוק, רבה של העיר יפו, להקים מחלקה מיוחדת במתחם תלמוד תורה 'שערי תורה' בעיר: "בית מלאכה", כלומר כיתות שבהם ילמדו הנערים מקצועות מעשיים. הרב קוק, יחד עם עסקנים נמרצים ובראשם שמחה גולדברג, מקימים את בית המלאכה, ובמשך השנים לומדים בו עשרות נערים צעירים, חלקם תושבי יפו וחלקם מגיעים מהמושבות הסמוכות.

בחוברת שפרסם המוסד, 'תעודות אנשי שם שביקרו את בית המלאכה', מובא גם מכתבו של רבי חיים ברלין, רבה של ירושלים באותה תקופה. הוא מציין כי מטרת המוסד הוא "למען יתחזקו לבות חניכי הת"ת ולא ידאגו לעתידות ימי חייהם, בהיותם יודעים כי לחמם נכון לפניהם ברצות ד', על ידי איזו אומנות או מלאכה שיבחרו להם". בעיני ר' חיים ברלין, לימוד המלאכה אינו 'בדיעבד' ואינו מיועד רק לתלמידים המתקשים בלימודם, אלא הוא הדרך האידיאלית ליושבי ביהמ"ד, ועל כל פנים – לרבים מהם.

"מראש מקדם היתה כן עצת יתרו למשה רבנו ע"ה בצוותו אותו להזהיר לעם את החוקים ואת התורות, הוסיף לאמר: "והודעת להם את הדרך ילכו בה, ודרשו חז"ל: והודעת להם – זה בית חייהם, והיא אומנות והמלאכה המפרנסתם, יען [כי] רק אם ידעו מראש כי יש להם לקוות למצוא דרך חיי עולמם ההווה, או אז יתחזקו לעשות חיל גם בחיי עולמם הנצחי ויהיה להם שלום בנפשותם, בלי דאגה".

לפי תכנית המוסד, במשך שלוש שנים ילמדו הנערים מקצועות שונים, כמו חריטה, יציקת מתכות ועוד, ולאחר מכן יוכלו לעבוד במקצוע הזה ולהתפרנס מיגיע כפיהם. ההצלחה מאירה פנים למוסד, וכולם מהללים אותו. מרחבי הארץ מזמינים את תוצריו, ותפארתם של ארונות הברזל המיוצרים בו נשמעת לקצוי תבל.

תלמידי שערי תורה (עיבוד צבע: משה נחמני)
תלמידי שערי תורה (עיבוד צבע: משה נחמני)

מגן גולדמן

אחד מהנערים הלומדים בבית המלאכה, יעקב גולדמן, נחשף כבעל כשרון מיוחד בתחומים אלו, עד שגבאי המוסד מחליטים למנותו בתור מנהל העבודה, למרות גילו הצעיר יחסית. גם אחר עשרות שנים בהם עבד גולדמן בבית המלאכה שערי תורה, הוא המשיך בייצור ארונות ברזל וכספות איכותיות. מפעל חייו, 'מגן גולדמן', קיים עד היום באיזור התעשיה בברקן, והוא בן למעלה מ-100 שנה. שורשיו של המפעל, כאמור, נטועים ב'שערי תורה' ביפו, אצל הרב קוק. הרב הוא זה שגידל בביתו את גולדמן כנער צעיר, לימדו תורה, ואף שידך אותו. יעקב גולדמן תרם רבות לתעשייה בארץ, לביטחון, לפוליטיקה, ואפילו לספורט הישראלי, ועל כל אלו נספר בהזדמנות.

חוזה בין שערי תורה ליעקב גולדמן
חוזה בין שערי תורה ליעקב גולדמן

מכון דרכי חיים

כשלוש שנים לאחר שפועל בית המלאכה ביפו, וראשוני תלמידיו מסיימים את לימודיהם כ"בוגרי המוסד", מוקם בירושלים מוסד דומה להפליא. תלמוד תורה עץ חיים, המוסד התורני הראשון שהוקם בירושלים (כבר בשנת תר"א) ובו לומדים מאות מבני הישוב הישן, מכריז על פתיחת מחלקה חדשה, הנקראת בית מלאכה 'מכון דרכי חיים'.

שמו של המייסד: הרב יונתן בנימין הורביץ. אם ביפו היה חידוש בכך שתלמידים צעירים מקדישים את רוב שעות היום ללימוד מלאכה, כל שכן שבירושלים העתיקה, שרובה ככולה התבססה על תרומות ו"כספי החלוקה", היה בכך חידוש גדול שתלמידים צעירים חרדיים ילמדו מלאכה. מטבע הדברים החידוש הזה עורר אי אלו מהומות מצד הקנאים שנבהלו מהחידוש.

מתוך הספר 'דרכי חיים'
מתוך הספר 'דרכי חיים' שייזכר להלן

גם ב'דרכי חיים', כמו ביפו, התכנית הלימודית היא של שלוש שנים. השאלה המתבקשת היא האם היה קשר בין יוזמתו של הראי"ה ביפו לבין הקמת 'דרכי חיים' בירושלים, או שמא רק דמיון בעלמא יש ביניהם. הן אמת שבאותה תקופה נוסדו עוד בתי מלאכה ברחבי הארץ, אך בשונה מבית המלאכה ביפו ומ'דרכי חיים' בירושלים, היו כל המוסדות האחרים חילוניים. הקמתם היתה חלק טבעי מהתפתחות הישוב היהודי בארץ. לעומת זאת הקמת בית מלאכה בתוך 'עץ חיים', במעמקי הישוב הישן, היוותה חידוש רוחני וחינוכי עצום. שאפילו היום, עם הכמות הגדולה של מוסדות חינוך חרדיים, ועם כל הגיוון הקיים בהם, קשה לדמיין הקמה של מוסד ייחודי שכזה.

כדי לדעת אם היה קשר בין בית המלאכה ביפו לבין זה שבירושלים, אנחנו צריכים לעיין בחומרים שנותרו לנו מהמוסד 'דרכי חיים'. אך למרבה הפלא, כמעט ולא נותרו מסמכים ממנו. גם בספרות המחקרית שנכתבה על הישוב הישן, כמעט והוא לא נזכר. למעשה, החומר היחיד שנותר מאז הנו חוברת צנומה שנקראת 'דרכי חיים', אשר נדפסה בירושלים בקיץ תרס"ט, ומתארת את הקמת המוסד החדש, וכוללת את הברכות החמות שקיבל מרבנים בירושלים ובעולם.

שער הקונטרס 'דרכי חיים'
שער הקונטרס 'דרכי חיים'

והנה בעמ' 5 בחוברת מתברר דבר מדהים: מי שנתן את ההשראה להקמת המוסד החדשני במעבה הישוב הישן, היה לא אחר מהרב קוק, רבו של הישוב החדש, ומי שהקים באותן שנים "בית מלאכה" גם בעירו יפו, במוסד 'שערי תורה':

"ועל הטוב יזכר הכהן הגדול מאחיו, ידידנו הגאון הצדיק רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הגאב"ד יפו והמושבות ת"ו, אשר היה ה' עמו, ויהי המתחיל בהוצאת רעיון זה לפועל בכוננו ביפו בית למוד מלאכה לחניכי הת"ת שערי תורה דשם, וגדולי רבני ודייני ירושלים הסכימו עמו והודו לו והעידו בחותמיהן על נחיצות העניין ותועלתו. אולם בעיר הקודש טרם נעשה דבר בעניין זה, כי חוסר האמצעים עמד לאבן נגף בפני התגלמות הרעיון הנעלה הזה במעשה".

לא זו בלבד, אלא שבעיתון הירושלמי 'חבצלת' נכתב כך (בגיליון י"ד באייר תרס"ט):

"האדון עוזרמן מנהל 'בית המלאכה שערי תורה' ביפו, שבא הנה לפני שבועות אחדים לייסד 'בית מלאכה' בתכנית הבית-מלאכה שביפו, הביא בשבוע העבר את הכלים הנחוצים, ובית המלאכה ייפתח אי"ה בעוד ימים אחדים".

ובכן, לא רק השראה העניק המוסד היפואי לאחיו הירושלמי, אלא שהמנהל ביפו הוא זה שמקים בפועל את המוסד בירושלים! לא פלא שתכנית הלימודים בשני המוסדות היתה דומה.

ההסכמה העלומה

לאחר שגיליתי את הסיפור המיוחד של המוסד 'דרכי חיים', ניגשתי לכתביו של הרב קוק, ובדקתי אם יש בהם אזכורים למעורבותו של הרב קוק בהקמתו. והנה להפתעתי מצאתי אגרת עלומה שכתב הרב קוק, שלאחר עיון מתבררת כהסכמה וברכה על פתיחת המוסד הירושלמי הנ"ל! מתברר שמייסד 'דרכי חיים', הרב הורביץ, שהיה אז ממעריציו של הרב קוק, שלח לו בדואר עותק מהחוברת. הרב נהנה מאוד מהיוזמה הירושלמית, וכתב את האגרת הזאת, שלימים נדפסה בספר 'אגרות הראיה' אגרת רפט. הרב לא מסתפק בשבח המוסד החדש, אלא גם מתייחס לביקורת שנשמעה על המוסד מצד קנאי ירושלים:

"לשמחת לבבי הגיעני מכתבו היקר והחוברת הנכבדה. יאושר חיליה דמר, ידיד נפשי, על הטוב אשר יעשה עם עם ד' יושב ציון, ויהי רצון שיכירו וידעו הכל במהרה בקרוב, שאנו חייבים ללכת בדרכי חיים באמת, וישובו מדרכי חושך, שהם ההפך מהדרך אשר צוה ד' אלהינו ב"ה אותנו ללכת בה, לבחור בחיים של כבוד וכשרון".

בהמשך דבריו ערך הרב קוק פלפול תלמודי-הלכתי מרתק, ממנו עולה כי "האומנות היא שקולה כתורה", "ואיך שייך לגזור על זה איסורים, ובפרט לעת כזאת עת לעשות לה' לחזק את ידי אמוני ה' בכל צד של חיזוק המוסיף אומץ בדרכי חיים".

מיפו לצפת דרך ירושלים

השפעתו והשראתו של בית המלאכה ביפו לא עצרו בירושלים. בצפת הרחוקה פועלת ישיבה גדולה של 200 נערים ובחורים, ובראשה הגאון הרידב"ז.

לאחר ששמע על ההצלחה ב'עץ חיים', שלח הרידב"ז מכתב למייסדי 'דרכי חיים', וכך כתב:

"ידוע כאשר לא כל התלמידים [בישיבתי] יזכו לכתר התורה, מהראוי שהמוכשרים בעלי כשרונות יהיו ת"ח בישראל, אבל שאינם מוכשרים לתורה המה קרחים מכאן ומכאן, על כן אבקש […] להקים סניף של הת"ת לבעלי מלאכות, שילמדו הבחורים אומנות ומלאכה שמחיה את בעליה".

הרידב"ז, כידוע, היה בר הפלוגתא החריף של הרב קוק בענייני השמיטה. והנה כאן הוא מודה (שלא ביודעין) כי שיטתו החינוכית של הרב קוק, "תורה ועבודה", היא אמיתית ומוצלחת, והוא מאמץ אותה בחום.

למאמרים נוספים באותו נושא

נהנתם? שתפו לחברים. אפשר גם להדפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים ומזכרות שאולי יענינו אותך