מעשיות אגדה רבות מסופרות על ר' אברהם שפירא, או "איברהים מיכה", כפי שכינוהו שבטי הבדואים. שפירא הוא שהגן על הישוב היהודי החקלאי בראשיתו.
תפס אותי קטע נהדר שפורסם אז באותם ימים, בעיתונות העברית בארץ, המתאר את היחלצותו של שפירא להגנת המושבה הצעירה:
"… הראשונים שהגיעו למקום המאורע… ומיד אחריהם באו, ה' אברהם שפירא, ראש שומרי מושבתנו, הידוע היטב לכל תושבי ארץ ישראל באומץ לבו ומרצו הרב בכל מקום שיש סכנה – הוא התאחר קצת מלבוא, כי בעת שהודיעוהו על המאורע היה עומד באמצע התפילה, וימהר ויסר את התפילין ויקפוץ על סוסתו, העומדת תמיד חבושה בחצרה ומוכנה לרכיבה, וכחץ מקשת עף עליה…".
לא רבים יודעים על יראת השמים של שפירא, והקפדתו על שמירת מצוות התורה.
בריאיון עמו ('הצופה', כ"ו בתמוז תשכ"ה) סיפר:
"הייתי בכל המקומות בארץ – לא הגעתי אליהם בטיולים, אלא ברדיפה אחרי שודדים וגנבים ערבים להחזיר את הגניבות… תמיד יצאתי וחזרתי ב"ה בשלום. בלא תפילין ובלא תפילה לא יצאתי אף פעם מן הבית. מאז בר המצווה שלי ועד היום הזה, לא הפסקתי אפילו פעם אחת מלהניח תפילין. אני בטוח, במאה אחוז, שהתפילין תמיד שמרו עליי"
אגב: אברהם שפירא היה מקפיד ללבוש ציצית ובה פתיל תכלת.
במעמד הנחת אבן הפינה למושבה הציונית 'בני ברק' (תמוז תרפ"ד), הוזמן שפירא כאורח הכבוד של המושבה. סיפר לימים הרב יצחק גרשטנקורן מייסד המושבה:
"באותו מעמד סיפר לנו שפירא מעשי פגעים ועלילות גבורה, בהתנגשות עם ליסטים ערבים שהסתתרו בקניהם בין גבעות בני ברק, והיו מתנפלים על עוברים ושבים בדרך זו. וכבר אז היה בצלאל יפה משדל אותנו הרבה להיאות לקנייה זו לטובת היישוב העברי כולו, כדי להוציא גבעות אלו מידי זרים ולחזק בכך את הביטחון בדרך המובילה לפתח תקווה ולכל יתר היישובים העבריים בשרון".
וכך תיאר זאת עיתונאי דתי:
"כאשר ראיינתי אותו פעם בעודנו חי, הדגיש נקודה אשר עיתונאים רבים התעלמו ממנה ביודעין ובלא יודעין: שהוא מניח תפילין כל בוקר. ולמרות המאמץ הפיזי הגדול שהיה כרוך בכך, היה משתדל ומתאמץ להתפלל בבית הכנסת לפחות בשבתות ובחגים".
"ר' אברהם שפירא מצטיין גם בשמירת המצוות, וכפי שהוא בעצמו מספר, לא עבר עליו יום בלי הנחת תפילין. לכל מבצע שהיה יוצא מחוץ למושבה ואפילו רק לשעות מספר, לא יצא בלי התפילין בכיסו, מתוך חשש שמא יסתבכו העניינים ויצטרך ללון באיזה כפר ערבי. הוא מאמין באמונה שלמה שהתפילין שמרו עליו מכל פגע. הוא שומר שבת כהלכתה באופן קפדני וחמור ביותר".
