הכפיל של מר שושני: הצדיק רבי ג'ברי מאשקלון

חברי היקר והנכבד ברוך בוהי פלח התקשר אליי הבוקר בהתרגשות: "הגיע אליי מידע שמאוד יעניין וישמח אותך, בהקשר למר שושני. משהו יוצא דופן".

הוא סיפר לי שבאחת הקבוצות שבהן הוא חבר, אחד המשתתפים סיפר את זכרונותיו על דמות מעניינת שהוא זוכר מצעירותו. בשלב הזה לא חשדתי.

ברוך התחיל להקריא לי את הסיפור, ואני אומר לעצמי: מה הוא רוצה ממני? איך זה קשור אליי? אבל נתתי צ'אנס.
ככל שהתקדם הסיפור, הרגשתי תחושה מוזרה-מדהימה… עוד מעט תבינו למה.

כמה דקות אחר כך כבר הייתי עמוק בתוך שיחה מרתקת עם מספר הסיפור בעצמו, יוסי לביא.

"אף פעם לא שמעתי על האיש המעניין הזה שאתה מספר עליו", אמרתי לו. "אני חייב לשמוע ממך כל פרט שאתה זוכר עליו".

במשך רבע שעה הוא סיפר לי על הגאון המסתורי, רבי ג'ברי. רבים הכירו את ר' גברי, שגר באיזור אשקלון, אבל אף אחד לא ידע מי הוא באמת ומהיכן הגיע.

סיפורו של רבי ג'ברי

ועתה – רשות הדיבור למר לביא. את הדברים הוא כתב בדף שלו לפני זמן קצר:

"בעירנו במעברה ג׳ בואכה יד מרדכי, גר מן גאון תימהוני, ״רבי גברי״ שמו. יהודי ערירי שחי בגפו והתקיים ממעשי נסים אשר עשה. רבי גברי, בעל קומה ובעל צורה, ארוך ודל בשר, שפניו זועפים תמיד ומצחו הרחב והלבן עשוי קמטים וזקנו הדל והקלוש נראה כשוחק.

בעל תפילה, למדן ובעל תנ"ך, ירא שמים ויודע פרק בלשונות העמים ומצוי בתורת הנסתר, ספרי קבלה, מורה נבוכים, היד החזקה וספר הזוהר.

היה מצוי בתורת האסלם ברית החדשה וחוכמת יוון.

היה לו זיכרון פנומנלי; צילם את אשר קרא, וזכר הכול.

מדי בוקר לובש את חליפתו הדהויה חובש את כובע המגבעת שלו ושם פעמיו לעבר סמטאות אשקלון, הוא גומע ברגליו עשרה ק״מ עד שמגיע ליעדו.

הוא מחזר על הפתחים, מבקר עקרות בית ,שואל לשלום הילדים ,מתכבד בארוחות חינם ובין לבין מסיר עין הרע מהחולים, ממליץ על תרופות על פי הרמב״ם, וחוזה את העתיד לבוא. ואלה גומלות לו בארוחות חינם ומעת לעת במעשה צדקה .
אומרים עליו שבצעירותו שימש מזכירו של הרב הראשי של טריפולי הלא הוא הרב פרופסור שמואל הרטום, ממנו למד את מורה נבוכים, ספר הזוהר וספרי הקבלה, דבר שבלבל עליו את דעתו עד שלא ידע להבדיל בין עיקר לטפל.

ורק חיסרון אחד אתה מוצא באותו ״ רבי גברי״ הוא מכור לאבקת הטבק, היה מקמץ באצבעותיו מן האבקה מחדירה לנחיריו ומנגב אצבעותיו בקיר הסמוך, דבר המוציא את עקרות הבית מדעתן ולא אחת ננזף ואף גורש בבושת פנים ,אך תמיד חזר על עקבותיו ואת אשר התרחש אתמול נשא עימו הרוח.

סיפור חייו כפי שנהג לספר: במהלך מלחמת עולם השניה נמלט מטריפולי לאיטליה, שם נתפס בידי הפשיסטים והועבר למחנה שבויים בקמרינו שבמרכז איטליה כדי להעבירו עם יהודים נוספים למחנה הריכוז ברגן-בלזן בגרמניה.

רבי גברי טען להגנתו שאינו יהודי. הוא נבדק ונמצא נימול ואז טען שהוא מוסלמי , או אז הוכנס לתאו אימאם נאצי ותיחקר אותו. האימאם שהה בתאו כשעתיים ומשיצא אישר כי מדובר במוסלמי קדוש, עוד טען האימאם: "את אשר למדתי על הקוראן במהלך השעתיים לא למדתי כל חיי".

רבי גברי שוחרר לחופשי ושהה באיטליה עד סוף המלחמה, בשנת 1952 עלה לארץ.

למעשה התרוצצותו מבית לבית הייתה במגמה למצוא שידוך, הוא סיפר לעקרות בית אצלם התארח, כי ברשותו נדוניה מכובדת והוא עתיד לשמש כמזכירו של פרופסור הרטום שבקרוב יתמנה לשר הדתות.
רבי גברי נמצא מת בצריפו כשהוא ערירי וחסר כל.
יהי זכרו ברוך".

אם קראתם עד כאן, ואתם מכירים לפחות בצורה בסיסית את הביוגרפיה של מר שושני, אי אפשר שלא לראות את קווי הדמיון הבולטים בין שתי הדמויות הפלאיות הללו.

מה עומד מאחורי הדמיון הזה??

* לא יודעים מהיכן הם באו
* ניצלו מהשואה באותה דרך
* עלו לארץ ב-1952
* חיו באלמוניות, עריריים
* ידעו את כל התורה בעל פה
* שלטו בכמה שפות
* בקיאות ושימוש בקבלה מעשית

מה קורה פה??

מידע נוסף על מר שושני ראו בספרי החדש: 'נגלה ונסתר – סיפורים על מר שושני'.