אין יהודי בארץ שלא מכיר את השיר היפה הזה, שמרומם את הרוח תמיד, גם בימים אלו במלחמת חרבות ברזל.
אבל מעטים יודעים שעשרות שנים לפני שהלחין ר' שלמה קרליבך את השיר 'עם ישראל חי', הכיר הישוב בארץ את השיר זה. לא את הגירסה של קרליבך שאנו שרים כיום, אלא גירסה קדומה ומעט שונה. מעניין לציין שהפתיח של שני הלחנים, זה המקורי וזה של קרליבך, דומה מאוד.
בתקופת המנדט הבריטי וגם בשנים הראשונות של מדינת ישראל, בשעות של התרוממות רוח וגם ברגעים מאתגרים ומתוחים, שרו כולם: "עם ישראל חי!"
ואלו הן המילים של השיר המקורי:
"עם ישראל חי, וחיֹֹֹה יחיה עד בלי די!"
גם הרב קוק היה שר את השיר הזה בעיתות שמחה, ואף מזכיר אותו באגרותיו. בשמחת תורה היה רוקד באש קודש עם ספרי התורה ושר עם הקהל: "אין אדיר כה'", "אל יבנה הגליל", וגם: "עם ישראל חי".
בשמחת תורה תר"ץ, חודשיים אחרי פרעות תרפ"ט, הוסיף הרב קוק למחרוזת השירים את השיר "הרנינו גויים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו", והיה מזמר אותו בלהט קודש ובדמעות.
לחנים וגירסאות
לשיר עם ישראל חי (המקורי) יש כמה לחנים. לשמיעת השיר.
באתר זמרשת יש לחנים נוספים של שיר זה, וגם גירסאות מעט שונות למילות השיר. המילים שהבאתי בפוסט הם הנוסח המוכר, שגם הרב קוק שר אותו.
