הרבה אנשים מצטטים את המשפט המפורסם של הרב קוק: "אל תהיו לי קוקיסטים", ומסבירים שהוא בא לומר: אל תהיו חסידים שלי/ אל תעריצו אותי יותר מדי/ אל תלמדו רק את התורה שלי אלא גם שיטות אחרות.
אבל זו טעות, לא לכך התכוון הרב קוק.
הרצי"ה, הרב הנזיר, הרי"מ חרל"פ וכו' היו חסידים בלב ונפש של הרב קוק, באופן שאי אפשר לתאר. במושגים שלנו, הם היו "קוקיסטים"…
אז מה הייתה כוונתו של הרב קוק?
שימו לב איך כתובים הדברים במקור ['לשלושה באלול' סעיף מו]:
"כשהעירו לו ביחס לאנשים ידועים [על] השתתפותם בפעולות של חזוק התורה והיהדות, אמר: 'אל לֵֵעשות לי קוקיסטים. כל אחד מישראל שבא ועוסק בדבר כללי לטובת התורה והיהדות, הרי הוא שלנו'".
כלומר, הרב קוק התכוון בסך הכל שכאשר עוסקים בפעולות ציבוריות של קדושה, טוב הדבר שיעסקו בכך יהודים רבים, ואין זה משנה לאיזה מגזר הם משתייכים.