הרב קוק נהג לשנות את שמות תלמידיו הקרובים
וגם: איך תורגם שם המשפחה 'קוק'?
בדרכי נועם, היה פונה הראי"ה לתלמידיו שזה עתה עלו מהגולה, ומבקש מהם בנימוס להמיר את שמם הלועזי והמסורבל, בשם עברי ובעל משמעות.
כך למשל, תלמידו הקרוב רבי משה גורביץ זצ"ל, עורך 'אורות האמונה', לא רבים יודעים – הרב ביקש ממנו לעברת את שמו (בהזדמנות נספר מופת על כך!). לתלמידו רבי צמח גרין, היה קורא הרב קוק: צמח ירוק. רבי יידל סורוקשבל, העילוי מגרודנא, השתנה לרבי יהודה גרשוני, רבי שלום נתן הירשוביץ – רענן (כנראה שינה בהשפעת חותנו), ר' אליעזר אורדנג – אלינר וכן על זו הדרך.
מעניין שאת שם משפחתו עצמו, קוק, שימר הראי"ה. וכבר דרשו המקובלים בדורו ויודעי ח"ן: קו"ק = קודש קדשים. יש להעיר כי בשנת תרנ"ט השתמש בשם המשפחה המעוברת: "שוּר", בספרו "מדבר שור".
אולם במה דברים אמורים, בשמות המשפחה. את השמות הפרטיים של באי ביתו הראי"ה כנראה מעולם לא ביקש לשנות. ואדרבה, מראש, כשהיה הדבר נתון לעצתו, היה מורה לקרוא בשמות חדשים שאינם מופיעים בתנ"ך, ובהטיות ייחודיות. כמובן הוא כלל לא חשש לאיך יישמע השם בעתיד כשיגדל הילד הרך. האמת היתה נר לרגליו. יכול להיות שהדבר קשור ליכולת הרוחנית שניחן בה הראי"ה לראות ולהבין את מהותו הרוחנית של הנולד כבר בימיו הראשונים (וגם על כך יש מה לספר).
