תלמידי הרב קוק לא זיהו עצמם כ'דתיים-לאומיים'
ר' אריה לוין, הרב חרל"פ, הרצי"ה, הרב הנזיר, ויתר תלמידי הראי"ה, לא השתמשו מעולם במונח 'דתי לאומי'.
באסיפות של רבני ירושלים ישבו יחד כל רבני ירושלים, ללא הבדל (כפי שאפשר לראות בתמונות מאותם ימים).כולם פעלו יחד כגוף אחד, ללא חילוק של 'מרכז הרב' לעומת 'עץ חיים' ו'חברון'.
בכלל, 'מרכז הרב' נחשבה ישיבה חרדית טיפוסית, וראש הישיבה (בתקופה מסויימת), הרב מטבריג, היה נחשב בעיני כולם לגאון הדור, והיו באים מכל הישיבות לשיעורים שלו.
האנשים שלמדו ב'מרכז הרב' לא היו מה"מגזר" של 'מרכז' שאנו מכירים כיום. הנה למשל מייסד רשת בית יעקב בארץ, ר' הלל ליברמן, למד שם עשר שנים תמימות בהנאה רבה, וינק מתורתו של הרב חרל"פ.
האם החרדים התנגדו לתורת הרב קוק?
הרב קוק מעולם לא הרגיש מנותק מהחרדים. הוא גם לא טען שהחרדים לא מבינים את תורתו, אלא תלה את התנגדות קומץ הקנאים בעניינים טכניים.
הבעייתיות במושגים המגזריים
במאמרו המפורסם 'מסע המחנות' קורא הרב להפסיק את השימוש במונחים שהוא הכיר: 'חרדים' ו'חפשים'. אצלו בלקסיקון בכלל לא היה מונח שונה לדתיים ציוניים או לאומיים.
במאמר זה כותב הרב לגבי התוויות המגזריות: "אפשר לומר שהימים הראשונים היו טובים מאלה".
גם האדמו"ר מגור התלהב מהרב, כשראה שאינו 'מזרחי'.
הסתדרות ירושלים
בהסתדרות 'ירושלים' שהקים הרב, היו חברים כל סוגי החרדים. כולל גדולי הקנאים בירושלים, הרב יצחק ירוחם דיסקין והרב יוסף חיים זוננפלד, שהתנגדו לכמה מדעותיו של הרב.
במשך ארבע שנים כיהן הרב כנשיא העדה האשכנזית החרדית בירושלים. לכולם היה ברור שהוא ראש היהדות החרדית בארץ, על כל פלגיה.
כשביזו הקנאים את הרב, פרסם הרב אהרן הכהן, חתנו של ה'חפץ חיים' מכתב חריף בו זעק על כך שמבזים "את ראש היהדות החרדית".
רבנים חרדים בראשות המזרחי
גדולי רבני ירושלים וראשי ישיבותיה, החרדיים, היו מראשי הפעילים בתנועת המזרחי. ביניהם: הרב יוסף גרשון הורביץ (ראש ישיבת מאה שערים והשכונה); רבי מנחם נתן אויערבך, רבה של מזכרת משה; רבי יצחק צבי ריבלין, רבה של זכרון משה; רבי יצחק יעקב וכטפויגל רבה של ישיבת מאה שערים, ועוד.
שינוי המלבושים
סיפר הרב יצחק אריאלי:
בזמן הפרעות (בשנת תרפ"ט) בחברון מצאתיו [את הראי"ה] ביום ראשון יושב ובוכה. והבליט מפיו שמא מפני שהכניסו תלבושת והנהגה חדשה בארץ. (היה מתנגד לגלוח הזקן (כמובן במכונה או בסם) ובלורית ואולי גם בגדים קצרים, ובישיבה העיר כמה פעמים על זה (אבל קשה היה לשנות ההרגלים שבחו"ל).
