גימטרייה פלאית במשפט הראשון בספר 'אורות'

סיפרתי באחד המאמרים בשם הר"י גינזבורג על הגימטריה של המשפט הראשון ב'אורות' (עיינו שם).

התבררו כמה דברים, והנה סיכומם:

* מהמילה "ארץ" ועד המילה "לאומה" עולה למנין 1795, כגימטריה של: "הרב אברהם יצחק הכהן קוק בן רבי שלמה זלמן הכהן".
עם הכולל (של המשפט הראשון) זה מדויק עם "רבי" בתחילת שמו של הרב.

*אולי גימטריה זו לא נאמרה מפי הרב גינזבורג, כפי ששמעתי בהיותי בישיבה, אלא מפי הרב צבי טאו שליט"א. שלושה מתלמידיו אמרו שהכירו את הגימטריה שמקורה בבית מדרשם.

*הרב קוק עצמו אמר פעם: "אין דרכנו בגימטריאות", עת ישב בסעודה חגיגית עם ידידו הצדיק ר' יוסף חיים זוננפלד, כשהלה דרש בגימטריאות מענייני דיומא. "ורבינו יח"ז אמר על זה נוטריקון וגמטריות. אמר לו הרב קוק זצ"ל לריח"ז זצ"ל ***אנו אין דרכנו לדרוש גימטריאות ונוטריקון***. אבל אם כן לדרוש נוטריקון הלא באב ר"ת ברוך אתה בבואך שאומרים להתינוק ברוך אתה בבואך".

*המשפט הראשון באורות מתייחס לשיטתו של הרש"ר הירש, שהתנגד במובן מה לתורת הנסתר. לכן הרב קוק אומר שם שמי שמתרחק מרזי תורה, עלול לחשוב שארץ ישראל היא קניין חיצוני לאומה. במידה רבה שיטתו של הרב קוק על ארץ ישראל, מתמצה במשפט זה: ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה. אלא כפי שהרצי"ה באר באריכות היא אחת ממש עם האומה הישראלית, וכדברי הזוהר והמקובלים בכמה מקומות. מכאן נובעת שיטתו של הרב בכמה סוגיות הקשורות לארץ ישראל ולבניה-בוניה.

*ומה בכלל העניין ברימוז שמו של הרב קוק במשפט הראשון ב'אורות'? מפני שמנהג ידוע בעם ישראל שמחברי ספרים רומזים את שמם בפתח ספרם.