ﬣקיבוץ ﬣקדוש

האתר של משה נחמני

Search
Close this search box.

מיהו באמת מר שושני? ומה הייתה השקפת עולמו?

מר שושני
מר שושני

הנה לפניכם מכתב מדהים שקיבל אלי ויזל, תלמידו של שושני. המכתב חושף פרטים חדשים על רבו המסתורי:

מכתב אל אלי ויזל, על אודות שושני
מכתב אל אלי ויזל, על אודות שושני

"לכבוד הסופר המפורסם אליעזר וויזעל נ"י

היום מצאתי מאמרו על על מרדכי שושני. הוא היה ממשפחה ממזריטש על יד בריסק דליטא. לפני מלחמת העולם הראשונה המשפחה שלו היגרה לבריסק דליטא. (אחיו) [אביו] היה מנחם מאנטשע פרלמאן. בבריסק דליטא נפל [מנחם] תחת השפעתם של הרבה אנשים ובמיוחד תחת השפעת המגיד מבריסק־ביאליסטוק, ר' אליקים געציל.

לפני מלחמת העולם הראשונה הוא [-הלל] עלה ארצה, ונעשה חסיד של ר' יוסף חיים ז.[וננפלד] וחבורתו. שם התחיל ללמוד… צרפתית, טורקית, אנגלית, ולבסוף התאכזב גם בתנועה הציונית וגם בהתבדלותם של שלומי אמוני ישראל בירושלים. בימים האלה חשב שהגאולה תבוא מהתקדמות האוניברסאלי.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה והפוגרומים באוקראינה התאכזב ונעשה בעל תשובה דתי ולאומי. מאז היה מרחף בין תנועה לתנועה וממדינה למדינה במדינת הים.

היחיד שנשאר ממשפחתו ויודע עליו קצת זהו הרב ר' מאיר מינץ נ"י מספרינג־וואלי, הוא נכדו של ר' מיטשע פרלמאן, ויש לו הכשרונות קצת וגם החסרונות של דודו זקנו.

סיפרתי קצת יותר מדאי וגיליתי דברים שהמנוח רצה להסתירם.

ממני,
ג. ח. ד".

מכתב מדהים זה נחשף ופורסם בספר הנהדר שחיברה Sandrine Szwarc על שושני.

בשולי המכתב כמה הערות:

* מיהו הכותב, גח"ד? מתוך דבריו ניכר שאינו בן משפחה, אלא מכר קרוב של משפחת פרלמן.

* הוא נזהר שלא לנקוב בשם 'הלל פרלמן', מחשש שאולי שושני המנוח לא חפץ שיתגלה שמו הפרטי האמיתי, אך מספק את כל המידע הדרוש כדי שנבין זאת.

* מהלשון 'המנוח', ומכך שהוא מזכיר מאמר של אלי ויזל עליו, מסתבר שהמכתב נשלח זמן קצר לאחר פטירת שושני, ב-1968.

* לדבריו, הלל פרלמן (שושני) למד כבר בהיותו בארץ ישראל שפות זרות. הוא אמנם לא מזכיר את התקופה בה למד בישיבת הרב קוק ביפו, אולם אין ספק ששם למד שושני את השפות, מאחר ואנחנו יודעים שבתוכנית הלימודים בישיבה למדו שפות אלה, ובישוב הישן לא היה דבר כזה. הדבר מתואר בהרחבה בספרי נגלה ונסתר – סיפורים על שושני.

* גח"ד מציג תמונה מעניינת ומפתיעה, שהלל פרלמן היה חסיד של הרב זוננפלד, ואז התאכזב מקהילתו. האם זה גם מה שעמד ברקע מעברו לישיבת הרב קוק ביפו, ישיבה חדשנית ברוח לאומית? עד כה דבר זה לא היה ידוע. הוא טוען שפרלמן הפך להיות לאומי במלחמת העולם הראשונה, אולם לכאורה יש להקדים זאת לשנים שבהן עשה ביפו במחיצת הרב קוק. משום מה תקופה זו לא נזכרת במכתב, אך אין לנו ספק שהיא הייתה, והדבר מתועד במסמכים שונים ובאגרות של הרב קוק.

* גח"ד חושף שמוצאה של משפחת פרלמן אינו בבריסק, כפי שחשבנו, אלא בעיירה הסמוכה, מזריטש דליטא (יש להבדיל ממזריטש המפורסמת יותר, השוכנת באוקראינה). עם זאת יש לציין שבמסמכים הקיימים בידינו, הלל פרלמן מתואר כיליד בריסק.

מידע נוסף על מר שושני-הרב הלל פרלמן, ראו בספרי החדש: 'נגלה ונסתר – סיפורים על מר שושני'.

למאמרים נוספים באותו נושא

נהנתם? שתפו לחברים. אפשר גם להדפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים ומזכרות שאולי יענינו אותך