
זוהי אחת התמונות המפורסמות ביותר של הראי"ה קוק, שצולמה בעת מגוריו בלונדון בשנת תרע"ט, בזמן מלחמת העולם הראשונה.
תמונה זו זכתה להיות מודפסת על הספר 'חדריו', וכן מופיעה בספרים נוספים שנכתבו על הרב קוק. רבים חשים בתמונה זו עומק, רגש ומחשבה, שאין בתמונות אחרות של הרב.
רבים מתעניינים היכן ומתי בדיוק צולמה תמונה זו. למעשה תמונה מצוינת זו צולמה שלא בידיעתו של הרב!
להלן נציג את הסיפור במלואו.
וכך סיפר הרצי"ה קוק:
"לפני כמה שנים בא אלי ד"ר חומה, בר אוריין, רופא מוהל וגבאי חברת 'מחזיקי הדת' בלונדון. וסיפר לי, כי בזמן שהותו של אבא ז"ל בלונדון, התאמץ וצילם אותו שלא בידיעתו.
אחר כך בא אל אאמו"ר ז"ל, הגיש לו את התמונה, ופנה אליו בדברים אלו:
אמנם העזתי וצילמתי את כת"ר שלא ברשותו, אולם עכשיו משאלה בפיו, שיואל נא בטובו לעשות לי טובה, להרשות לי לעשות צילומים [העתקים] לשם פרסום, והפצתה תשמש לי מקור פרנסה.
אבא הרב ז"ל נענה ואמר לו בחיוך על שפתיו:
"הלא מקרא מלא הוא: 'וגונב נפש ומכרו'!"…
(מקור: הספר החשוב "מרן הרב קוק" (עמ' קי-קיא), מאת הרב זאב אריה רבינר. הוא שמע את הסיפור מהרצי"ה קוק. לספר צרף את התמונה הזו).
הערות
א. לפנינו גירסה נדירה של התמונה, הכוללת בתחתיתה את חתימת הרב קוק, יחד עם התארוך בכתב ידו: אור לי"ב מנ"א עטר"ת [תרע"ט], לונדון".
ככל הנראה התמונה צולמה ימים ספורים קודם לכן. בליל שישי (י"ב באב) הרב הוסיף בכתב ידו, בתחתית אחד ההעתקים שלה, את השורות הללו.
יום קודם לכן, י"א באב תרע"ט, כתב הראי"ה מכתב פרידה מרגש לבני קהילתו, לקראת עלותו ארצה לכהן כרבה הראשי של ירושלים. בין היתר כתב: "אחי היקרים, לפני נסיעתי לאה"ק הנני להגיש לכבודכם את רגשי תודתי על כל החיבה והכבוד הנעלה אשר הראתם לי… קשר היחש של הידידות העמוקה שבינינו יהיה הולך ונמשך גם אחרי הפרדי מאתכם… ידידם אחוז באהבתם לעד".
שבוע לאחר מכן, בי"ט אב תרע"ט בערב, יצא הרב מלונדון אל ליברפול, במסעו לעיר הקודש ירושלים.
ב. הצלם ממנו שמע הרצי"ה את הסיפור, "ד"ר חומה", הוא כנראה ד"ר ברנרד חומה, נכדו של הרב אברהם אבא ורנר רבה הראשון של עדת ״מחזיקי הדת״ בלונדון (הראי"ה ישב על כסאו). ברנרד חומה כתב ספר על תולדות מחזיקי הדת שבלונדון.