את הסיפור המטלטל הבא, אני מצטט מילה במילה, מפיו של יהודי חרדי ירושלמי כבן שישים (שמו שמור אצלי). כך סיפר לי לפי תומו.
"הדבר ארע לפני כעשרים שנה בערך. אולי קצת יותר. נסעתי באוטובוס אגד בגאולה. כשהגענו לכיכר השבת האוטובוס עצר ברמזור. הבטתי בחלון, ופתאום אני רואה מחזה מוזר: כל הכביש מלא דפים ומסמכים עתיקים. הכל מלא. כאילו בא מישהו ושפך שק ענק של ניירות.
מיד רצתי לנהג וביקשתי שיוריד אותי. הוא לא הסכים. חיכיתי לתחנה הקרובה וירדתי במהירות רצתי לכביש והתחלתי לאסוף ולאסוף. מכל הבא ליד. אחרי כמה שניות חשבתי שכדאי לאסוף בארגז. רצתי לחנות הירקות הסמוכה ולקחתי משם ארגז קרטון. רצתי בחזרה לכביש והמשכתי באיסוף. בינתיים מכוניות דורסות את המסמכים והם נקרעים לחתיכות. ילדים שרואים אותי מסביב ניגשים מיד לעזור. הם חושבים שזה נפל לי… אני לא מוחה בידם, אדרבה אומר להם תאספו, תאספו… כך הצלתי כמות גדולה של מסמכים, היתר נקרע לחלוטין. הארגז שלי היה מלא וגדוש. לא היה לי זמן להסתכל מה זה בדיוק.
רק לאחר שהגעתי הביתה נרגעתי והיה לי את הפנאי לעיין במה מדובר. מהם המסמכים שהתגוללו על הכביש. נטלתי מסמך אחד. זה היה מכתב שהג'וינט שלח אל הרב קוק, בו הוא מבקש מהרב שימסור כסף לרב יוסף חיים זוננפלד. בשולי המכתב התנוססה חתימתו של הרב זוננפלד.
המסמך הבא היה דומה, ובו היה מדובר על סכום שהרב התבקש להעביר לרב טוקצינסקי. המסמך השלישי, חתימת הרב קלירס רבה של טבריה. וכן הלאה. עשרות או מאות מסמכים חתומים על ידי כל הרבנים בארץ. כולם מארכיונו של הרב קוק. לצדם היו בארגז שהצלתי עוד מסמכים רבים של הרב קוק (וכאן תאר לי אותו אדם דוגמאות מעניינות מאוד).
כל הסיפור היה מאוד מוזר. לא הבנתי איך המסמכים החשובים הללו, שנשתמרו בארכיונו של הרב קוק, הגיעו למצב בו הם מתגוללים על הכביש בכיכר השבת. בכל זאת התביישתי להתקשר לועד הכללי או לבית הרב ולשאול.
אחרי שבועיים אזרתי אומץ והתקשרתי. סיפרתי להם בטלפון את מה שקרה, ושאלתי אותם מה פשר הדבר. "אה, נו, כן", ענה לי איש שיחי. "לפני כמה שבועות במסגרת הניקיון שאנחנו עושים כאן במבנה של בית הרב, החלטנו להכשיר עוד כמה חדרים, והם היו מלאים בפתקים וניירות מאובקים ומקומטים, אז הזמנו כמה ערבים עם עגלה, הבאנו להם שקים גדולים, ואמרנו להם: תמלאו את השקים בכל הניירת הזאת, ותסיעו את זה לעזריה, מחוץ לירושלים. שם תזרקו הכל. כנראה שבנסיעה שלהם מכאן, בדרך, נפל אחד השקים, והדפים שהיו בו התפזרו, וזה מה שראית. נו, לא נורא, קורה".
