היום הזה היה מבלבל ומרגש כאחד…
נסעתי לארכיון חשוב במרכז הארץ במטרה למצוא שם חומרים מארכיונו של מפקד האצ"ל ר' דוד רזיאל הי"ד, עליו אני כותב ספר בימים אלו.
לצערי הרב לא השגתי שם אפילו מסמך אחד, והייתי די מדוכדך, אבל פתאום ראיתי שיושב שם בארכיון יהודי מבוגר, אמרתי לעצמי ניגש אליו נשאל אותו כמה שאלות על רזיאל, מי יודע אולי הוא הכיר אותו או שמע סיפורים עליו.
הצגתי בפניו תמונה של דוד רזיאל, כבחור צעיר, עומד לצד חמישה בחורים בני גילו. "האם אתה מזהה מישהו מהם?" הבעתי תקווה. הוא הביט בעיון בדמויות, ואז אמר: כן, הימני ביותר מוכר לי. ראיתי אותו פעם באיזו תמונה. תן לי רגע להיזכר".
תוך כמה שניות הוא נזכר, והלך להביא ספר על פרשת רצח ארלוזורוב. בספר הנ"ל מופיעות כמה תמונות של אברהם סטבסקי, שהואשם ברצח ארלוזורוב (אגב: בדיוק היום הוא יום מותו של סטבסקי על סיפונה של האניה אלטלנה). אחת התמונות מתעדת את המסיבה החגיגית שנערכה לרגל זיכויו של סטבסקי. הוא יושב במרכז השולחן, וסביבו עשרים חבר'ה צעירים. "הנה, תראה את הבחור הזה משמאל, הוא זה שנמצא בתמונה "שלך" ליד דוד רזיאל!".
הייתי בהלם! איזה כוח זיכרון מטורף של זיהוי בחור אנונימי משנות השלושים…
מכאן ואילך גלשה השיחה לסיפורים על סטבסקי ומשפחתו, צבי רוזנבלט "הנאשם השני", ועוד אישים מהפרשיה העגומה ההיא שהותירה צלקות על החברה הישראלית עד היום, שאת כולם הכיר בן-שיחי באופן אישי, ועם חלקם גם עבד בענייני הציבור. בסיום השיחה הוא גילה לי פרטים מדהימים שלא פורסמו עד היום בנוגע לזהותם של הרוצחים האמיתיים של ארלוזורוב הי"ד, שהיו כידוע ערבים.
אחרי שעתיים של שיחה מרתקת חזרתי לביתי, וחשבתי שסיימתי את היום… והנה מתקשר אלי יהודי אמריקאי מבוגר שחותנו למד אצל הרב קוק ב'מרכז הרב'. שאלתי אותו לתומי אם יש לו סיפורים על דוד רזיאל, שלמד אף הוא בישיבה. תמיד כדאי לנסות… מי יודע…
"ודאי! יש לי הרבה סיפורים!", הוא הגיב מיד. כאילו הוא התכונן לשיחה עם רשימה מסודרת הוא פשוט שלף זכרונות מרתקים על דוד רזיאל ומשפחתו, שלא פורסמו מעולם. ומהיכן הוא יודע אותם? הוא שמע אותם מחותנו… מתברר שחותנו היה החבר הקרוב ביותר של דוד רזיאל, והיה החברותא שלו בישיבה, והם התגייסו יחד ל'הגנה'!
נפלאות דרכי ההשגחה: יגעתי וחיפשתי "תורה שבכתב" מדוד רזיאל ולא מצאתי, והנה הקרה ה' לפניי את ה"תורה שבעל פה" על אותו גיבור…