במהלך מחקריי אני פוגש עוד ועוד יהודים יקרים שעשו גדולות ונצורות למען העם היהודי, ונמחקו כליל מהזיכרון בגלל שלא זכו להשתייך למחנה הנכון. אפילו לערך ויקיפדיה בסיסי הם לא זכו, וודאי לא לכך שיקרא רחוב על שמם באחת מערי ישראל, וזאת למרות תרומתם הרבה ליישובה.
אחד מהם הוא הרב ישראל רוזנסון, מרבני העיר קובנה, שהיה הרוח החיה בקרב הציונים בכל רחבי ליטא. מטאור של תורה וציונות.
בין תפקידיו: יו"ר המזרחי בליטא, נשיא הסתדרות הצ"ח (הרוויזיוניסטית), ראש ארגון צד"ר (ציונים דתיים רוויזיוניסטים), ועוד. הוא היה בקשר אישי עם המנהיג ז'בוטינסקי, שהעריכו מאוד. "היה מראשי הציבור היהודי בליטא, ופרסומו היה גדול בכל קצווי המדינה כעסקן ציבורי רב פעלים ולוחם ללא חת למען הציונות הגדולה". אחיינו הוא דוד רזיאל (רוזנסון) מפקד האצ"ל.
עם פרוץ מלחמת העולם ניסו לסדר לרב רוזנסון רשיון עלייה ארצה, אליה כה השתוקק, אך הוא סירב, והתעקש להישאר עם בני קהילתו. זמן קצר אחרי כניסת הסובייטים לליטא, הוא נפטר.
