בימים הסמוכים לפטירתו של מרן הרב קוק, סיפר הצייר הדגול פרופ' חיים אהרן (הרמן) שטרוק:
"הצער על פטירתו של הרב קוק מונע ממני להמשיך בעבודת יומי, בסדרי עבודתי. עבודתו של אמן זקוקה להשראה, וכשזו חסירה אי אפשר לצייר.התפעלתי מהאיש הנפלא הזה אחרי שהכרתי אותו והערצתי אותו אחרי שזכיתי לשבת במחיצתו… התרשמתי עמוקות מאישיותו האצילה…
אני הפרופסור לאמנות ראיתי את עצמי פתאום כתלמיד היושב לפני רבו, מאזין ומקשיב מתוך התפעלות לידיעותיו הרחבות. כשהתחיל הרב את דבריו על מקומה של האמנות בתרבות העמים, חשבתי בליבי, זה אמנם מעניין שרב גדול זה בתורה יש לו מושגים בשטחים אלו, אבל זהו חלק מהשכלתו הכללית והרחבה שעליה ידעתי כבר מקודם.
אבל כשהמשיך לדבר בשטף על אמנות הציור ואף התייחס לאמנים גדולים מפורסמים ולאסכולות הציור שלהם, פה היתה הפתעתי גמורה – מתי ואיך הגיע לידיעות מקיפות כאלה ולהבחנות דקות בעולם מורכב זה? פתאום ראיתי שרב גדול זה עיניו משוטטות בכל, נשמתו הפיוטית פתוחה לכל היצירה האמנותית לסוגיה ותפיסתו הגאונית מקיפה את שיטותיה, והוא גם יודע להגדיר ולמצוא ביטויים קולעים למיוחד שבשיטות.
פטירתו של הרב היא בשבילי גם אבדה אישית… פנים מלאי חיים אציליים, פנים עם זיו תפארת, פנים של הדרת קודש, כאלה היו רק פניו של הרב קוק, וצר מאוד שהאור הקורן הזה נגנז ואיננו. זכות היתה לי שציירתי אותו ושרישומי שומרים לכל הפחות את המעט שקלטתי ממאור פניו, להנחילו לדורות הבאים".
שתי אנקדוטות על הציור
הציור של הרב קוק, שצייר שטרוק, נעלם (או נגנב) במשך השנים, ולא ידוע כיום היכן הוא. להלן שתי עדויות מעניינות על הציור.
סיפר האמן מאיר בן אורי:
יום אחד, כאשר הגעתי, קרא לי פרופ' הרמן שטרוק לעלות איתו לאטלייה. על כן הציור הבחנתי בתמונת צבעי-שמן גדולה של הרב קוק. תמונת הרב העסיקה את שטרוק במשך תקופה ארוכה.
היצירה החלה בסטודיות ובתמונת צבעי מים שנעשו במחיצתו של הרב בירושלים. תמונת צבעי המים נמכרה בארצות הברית, ועל פי הסטודיות שרשם, ועל פי הזכרון יצר אותה תמונה עצמה בצבעי שמן, תמונה המצויה ברשותו של מוזיאון תל אביב. פני הרב מלאי זוהר ושירה, אין זו דמות מטיף ולא דמות של איש השקוע בלימוד הגמרא. הוא עומד זקוף, לבוש בגד חום וחובש מצנפת שטריימל ככתר על ראשו, ובידו הוא מחזיק סידור. הרב קוק עומד ברעננות תחת כיפת שמיה של עיר הקודש.
ולפתע, שטרוק ביקש ממני להחזיק זמן מה סידור בידי, ולשמש לו מודל בעיבוד פרטי היד של הרב.
ראיתי יפה את קשיי עבודתו של צייר, בבואו להעלות על הבד את דמות הכהן -בכהונתו באור השמש ובאווירה של קדושת העיר האהובה.
סיפר ר' שמואל אהרן שזורי, מזכיר הרבנות הראשית:
כשהגיע הרב פעם למנוחת קיץ קצרה על הכרמל, ביקר אצלו הצייר-האמן הרמן שטרוק ז"ל, ומיד התחיל לדבר עם המקורבים להרב על דבר רצונו לציירו. אמרתי למר שטרוק: למה לך זאת, הלא תבין כי אין הדבר לרצונו של הרב, ואם הוא יענה לבקשתך, הרי זה רק מפני שיקשה לו לסרב לך. הגיע האמן ואמר: לא, אינני יכולם להמנע מלצייר דמות מופלאה כזאת, "וועלטן זינד דאך אין זיינע אויגן" (הלא עולמות נשקפים מתוך עיניו!)
