ש': שמעתי גירסאות שונות לגבי האם הרב קוק היה לובש בשבתות בגדי לבן. מחד, המקובל הרב וינשטוק סיפר שהיה מגיע בכל סעודה שלישית לבית הרב ,ורואה אותו לבוש בבגדי לבן והיה נראה כמלאך ה' צבאות. מאידך שמעתי מזקני ירושלים שהרב לבש בשבתות בגדים שחורים.
ת': זה לא סותר. אתה מכיר את התמונה של השבע ברכות של הרב רענן? שם רואים את הרב זצ"ל בבגדי לבן. כנראה יש לומר שבתוך הבית, בשבתות, לבש הרב בגדי לבן. ואילו כשיצא מהבית חשש מיוהרא או מכך שזה נראה חריג, ולכן לבש על גביהם עוד מעיל כהה, ועל זה העידו לך זקני ירושלים, שראו אותו מחוץ לביתו. צריך אומץ בשביל ללכת עם בגדי לבן.. כמו הרב מתקוע או הרב גץ… אם כי כך ראוי ויפה לנהוג, לכבוד שבת קודש.
ש': האם היה קשר בין חתנו של רבי אריה, רבי אהרן יעקובוביץ, לבין הרב קוק?
ת': בוודאי! הוא עלה ארצה באמצעות סרטפיקט שקיבל מישיבת מרכז הרב, ומיד עם עלותו ארצה אכן למד בישיבה.
ש': עובדה זו לא נזכרת בספרים…
ת': כך היה. הוא היה קשור מאוד לרב קוק. יש לי מכתב (ומראה לי אותו) שבו הוא מספר על הרב זצ"ל, ועל ביקורו במערת המכפלה, ועוד.. מכתב מאוד מעניין שטרם פורסם. אגב, מקובל אצלנו שהוא היה הכי דומה לחותנו רבי אריה לוין, מצד אישיותו הנעלה.
ש': האם גיסו, רבי שמואל אהרן יודלביץ, גם היה לו קשר לרב קוק?
ת': בוודאי, גם הוא למד במרכז הרב! הוא היה קשור מאוד לרב זצ"ל. [לתמיהתי מוסיף:] בכלל צריך לדעת, שרוב הישוב הישן היה קשור לרב זצ"ל. בייחוד החסידים. רק קומץ קנאים התנגדו לו… אנחנו היינו גרים בשערי חסד. הסבא-רבא שלי, המקובל הרב אפרים שמואל לרנר, היה דבוק ברב חרל"פ, רב השכונה. והיה מגיע מדי שבת לסעודה שלישית אצל הרב קוק. כשהיו רואים אותנו בשכונה היו אומרים: אה, הנה הקוקניקים האלו…
ש': היום מסתירים בציבור החרדי את הקשר של הרבנים לרב קוק…
ת': נכון. אבל יש התקדמות. למשל כתבה שהיתה בפסח בעיתון 'משפחה' – כתבה שלמה על משפחת הרבנים קוק, ונתנו כבוד עצום לרב זצ"ל.
ש': מסופר על כמה מגדולי ישראל שהיתה בסוכתם תמונה של הרב קוק. מה ידוע לך על זה?
ת': אכן, אני יודע שבסוכה של רבי שמואל אוירבך היה מקפיד לתלות תמונה של הרב קוק, עד שבאו תלמידיו וכו'. גם אצלנו בבית היתה תלויה תמונה של המהרי"ל דיסקין, ותמונה של הרב קוק. זה היה ברור שהוא הרב…
ש': מה ידוע לך על היחס של הגרש"ז אוירבך והרב קוק?
ת': סיפור מופלא ששמעתי באוזניי מהרב יוסף בוקסבוים, ראש מכון ירושלים. בזמנו היתה להם מחשבה לצרף לנשיאות הכבוד של המכון את הרב יצחק הוטנר. הגרש"ז שמע על כך ועצר אותם. כששאלו אותו למה, אמר בזהירות: פעם אחת נכחתי במקום שבו ישב הרב הוטנר, ועלה מישהו לדבר וביזה את הרב קוק זצ"ל, והרב הוטנר לא מיחה בדובר. היתה לגרש"ז קפידא עצומה על כך, אפילו שעברו שנים מאז! ולכן ביקש לברר אצל הרב הוטנר האם נכונה העובדה שהוא לא מיחה כלפי ביזוי מורו ורבו – הרב קוק. הלכו ושאלו את הרב הוטנר והוא הסביר שלא כך היו הדברים, וחס ושלום שהוא לא ימחה על המבזים את שמו של הרב קוק, וכו' וכו'. חזרו עם התשובה לגרש"ז והוא קיבל את הדברים. בכל אופן אפשר ללמוד מזה הרבה על היחס של הגרש"ז לרב קוק.
