כיצד נפלה הטעות בייחס לספר 'ערפילי טוהר', שכביכול הרב קוק, או בנו הרצי"ה, גנזו אותו?
בתואנה זו מבקשים כיום כמה מתלמידי הרצי"ה לעכב את הדפסת הכתבים הגנוזים, כביכול אין בדורנו מישהו שכשיר וראוי לערוך אותם, אז שיישארו מאובקים במרתפים עד שיבוא אליהו.
בקבצי שיחותיו של הרצי"ה שנדפסו, יש שיחה שנקראת 'ערפלי טוהר', ואלו דבריו שם (ההדגשות אינן במקור):
"לפני כמה עשרות שנים התחלנו להדפיס דברים עליונים ונשגבים של אבא זצ"ל, אך הפסקנו באמצע ההדפסה. לאבא ז"ל היה שפע של רוח הקודש, זרם ממרומים. וב"ה אני זכיתי קצת להיות עסוק בסידור הדברים. עיכבתי קצת את הדברים, כדי לסדרם בצורה שיוכלו להאיר את העולם. אבל הגליונות של 'ערפלי טוהר' נדפסו ללא סידור מוקדם, אלא כפי שיצאו משפע רוח הקודש של אבא ז"ל. כשגרתי בחוץ לארץ ואבא זצ"ל היה בלעדי, הוא כתב לי: 'תקפו עלי רגשי תשוקה להדפיס […]', יצאו כמה גליונות של דברים עליונים ונשגבים, דברי אלוקים חיים, לא מסודרים, בלי העריכה שלי".
שימו לב להנגדה: בקטע הראשון הרצי"ה מדבר על כתבים שהוא השתתף בעריכתם, וזכו לסידור. ואילו בקטע השני, הפותח במילה "אבל", הוא מתייחס לראשונה במפורש לספר 'ערפילי טוהר', ומגדיר את הדפסתם "ללא סידור מוקדם".
בכל אופן ברור שהראי"ה רצה בפרסום ערפילי טוהר כפי שהם, ואם בכלל מישהו אכן עיכב במכוון את ההדפסה – זה היה הרצי"ה. (אכן, גם עיכובו לא היה דרמטי כל כך, כפי שמוכיח החוקר פרופ' יונתן מאיר מההתכתבות בין האב לבנו בנו בנוגע לנושא זה, התכתבות שלא היתה למול עיניהם של כמה מחוקרים והרבנים שהתבטאו בנושא).
לימים סיפר הרב שאר ישוב הכהן דברים שאינם עולים בקנה אחד עם הנ"ל, וביראה אני מעיר שכנראה מקורם בטעות:
"ערפילי טוהר נגנזו על ידי הרב [קוק]". ובמקום אחר כתב: "הדפסתם של כתבי הרב ללא עריכה, היא בניגוד גמור לרצונו של מרן הרב זצ"ל עצמו! כך שמעתי במפורש מפי אבא מארי זצ"ל [הנזיר]… בשנת תרפ"ב [!] הרב עצמו החליט לגנוז את הדברים [=ערפילי טוהר]".
כאמור לעיל – הגישה הבולטת באגרות האב ובנו משדרת משהו אחר לגמרי. לא רק שהרב קוק לא זה שגנז, אלא גם ספק גדול אם בנו הרצי"ה הוא הגונז.
היטיב לתאר זאת הרב שלמה אבינר: "מן השמים הספר נתקע בדפוס, ולא יצא אז לאור". או בלשונו של א"מ הברמן: "ההדפסה נפסקה כנראה משום שלא היה הדור ראוי לדברים שנאמרו בו".
ובמילים פשוטות: מלחמת העולם הראשונה פרצה אז, ובית הדפוס נסגר…
