מייסד העיר תל אביב היה ר' עקיבא אריה ויס. יהודי צדיק וירא שמים, בעל חזון משיחי של תיקון עולם במובן הגשמי והרוחני כאחד. איש שידע לשלב בין העולמות. עסק בצורפות וביהלומים, בהנדסה ובבנייה, ויחד עם זה, ובתוך זה, אידיאלים נעלים על הקמת עיר עברית ראשונה בארץ, העלאת רבבות יהודים ארצה, הקמת 'נחלת אבות' – עיר ללא מסחר, ועוד. אצלו "משיחיות" לא היתה מילה גסה. הוא יושב ומחכה למשיח בכל יום, לצד טרדתו היומיומית בפיתוח העיר תל אביב, ואף מכין בשביל המשיח דגל מיוחד, כתר מפואר, וגם שרביט.
וייס נולד בעיר גרודנו שברוסיה הלבנה (כיום בבלארוס), רוסיה. סבו מצד אביו, שמואל הקטן, שימש בערוב ימיו כרב בצפת. עובדה זו נזכרת בספרים רבים. אולם אף אחד מהכותבים לא יודע לזהות את אותו רב צפתי. בחוברת נהדרת שכתב הסופר האגדי יעקב חורגין, בשנת תש"ד [1944], (בחייו של וייס!) הוא גם מציין את התאריכים בהם כיהן "שמואל הקטן" כרב בצפת – תר"ה-תרי"ג.
חורגין מצביע על הסבא, הרב הצפתי, כשורש ציוניותו של וייס, מייסד העיר תל אביב.
"סילון חמים ולבבי של חיבת ציון שפע והתגלגל מכס הרבנות של סבא בצפת, לנפשו של עקיבא הנער. בנפש זו מצאה לה החמימות הזאת חומרי דלק למכביר להרבות את חומה. לימים היתה בה ללהבה גדולה, אשר הביאה את עקיבא עד חלום הגאולה ועד ציון".
ובכן, נותר לנו לגלות – מיהו אותו רב צפתי, "שמואל הקטן", שתרם בהשראתו ושלא-בידיעתו לייסודה של העיר העברית הראשונה?
