קראתי את זכרונותיו המרתקים של ד"ר חיים חיסין, ידיד הבילויים ורופא המושבות הראשונות. נתקלתי שם בפרט מדהים על שמירת הדת בקרב חברי ביל"ו, שמסרו נפשם על יישוב הארץ.
חיסין מספר על ביקורו במושבת הבילויים, גדרה. בסך הכל מונים הבילויים עשרה אנשים, שמתגוררים בצריף דל בגודל 5 על 5 מטר. אין להם אפשרות לעבוד את האדמה, מחוסר כל, אז הם משלמים לערבים שיעבדו בשבילם… הם שותים מים מהנחל המעופש שזורם תחת הגבעה, ולארוחת הצהריים מגיש להם התורן "מרק" – את אותם מים מהנחל, כשהם רתוחים עם מלח, ובתוכם חתיכות בצק… ארוחת ערב: תה (אותם מים, עם עלים) ולחם. זהו התפריט מדי יום. ובלילה הם ישנים צפופים בצריף, ללא שמיכות, כאשר הרוח הקרה פורצת דרך הסדקים ומקפיאה את גופם.
אבל חיסין לא נבהל מהמצב החומרי. ההתלהבות של הצעירים מכך שהם מיישבים את הארץ, ומהחזון הגדול של הפרחת השממה, כובש אותו, והוא מבקש להצטרף לקבוצתם. אך הם לא יכולים לעשות זאת בלי לבקש את רשות המנהיג שלהם, הלא הוא הרב יחיאל מיכל פינס. כן כן, הוא היה מנהיגם הנערץ של הבילויים, שנחשבים עד היום כרחוקים מתורה ומצוות.
(אגב מספרים על האדמו"ר החב"די שאמר לתלמידיו לא לעלות ארצה, מחשש שיתקלקלו מהאוירה של הבילויים. אמר אז מי שאמר, שהבילויים מנו קומץ זעום של בחורים רווקים, וחב"ד מנתה אז רבבות חסידים, אילו עלו חסידי חב"ד ארצה, אף אחד מאיתנו לא היה שומע על הבילויים…).
חיסין לא מתעצל, ורוכב ירושלימה לביתו של הרב פינס. כששומע הרב את בקשתו, להצטרף לבילויים, הוא שותק, למרבה הפלא. מתברר לחיסין שעובדת חילוניותו עוצרת את הרב מלאשר את הצטרפותו לקבוצה. ואז חיסין שואל את הרב את השאלה המתבקשת: הלא כל הבילויים אינם דתיים במיוחד? ומה אני שונה מהם?
ואז אומר לו הרב פינס משפט מדהים:
"רצוני איתן, שגדרה תהיה מושבה עברית כהלכה, שישמרו בה את חוקי תורתנו. יודע אנוכי שהבילויים עוד מרמים אותי במקצת בנידון זה, אך אין בכך כלום, לאט לאט יתרגלו, וקיום המצוות הגמור לא יהיה להם עוד למשא". ואילו אתה חיסין, ממשיך הרב פינס, "ידוע לי שאתה מתנגד מתוך הכרה לכל דתיות שהיא, לפיך אנוס אני לדחות את בקשתך".
חיסין המופתע שותק, ולאחר מכן עונה תשובה כזו: "חשבתי מעט על הדת, אפשר מאוד שהיא נחוצה לטובת ענין הישוב, לכן אבקש שתתן לי זמן לשקול בדעתי את הדבר ולברר עם זה לנפשי, היהיה בכוחי לשנות שינוי עמוק את דרך חיי"…
תשובה זו סיפקה את הרב פינס, והוא הבטיח: "אם אקבל את הסכמתך לשמור על הדת, תהיה לך אדמה בגדרה".
[מתוך הספר: 'מיומן אחד הבילויים', תל אביב תרפ"ה, עמ' 72]
