במאמר הספד שכתב על מרן הרב קוק, סיפר מקורבו הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל:
"הייתי נוכח בבואו [=של הרב קוק], אז בשנת התרס"ד פעם הראשונה, לירושלים עיר הקודש. בתחנה קבלנו את פניו יחד עם חותנו הגאון האדר"ת זצ"ל ורבנים ונכבדים רבים. כאשר עברה עגלתו (שהייתי גם אני בתוכה) על פני הר ציון וראה את חומת העיר, קרע כדין בעיניים זולגות דמעה וקדרו פניו, אבל מיד שנכנס לעיר פנימה – רוח אחרת נסכה עליו, זכה להיות בירושלים פנימה! פניו צהלו ונהרו כאילו מרחף בשמי מרומים. בהגיענו לבית הגאון האדר"ת זצ"ל התעלס עם כולם בחידושי תורה, בייחוד מעניין ירושלים וקדושתה. אחרי קבלת הפנים עלה על גג הבית להתבודד קצת. למחרת היום כשבאתי לבית הגאון האדר"ת זצ"ל – לחש באוזני ***ר' מאיר דוד שאטלר נ"י*** שהוא חושש מאוד לבריאות הרב האורח: "שעות שלמות ורבות ביום ובערב הוא מטייל על הגג בדביקות ובחדוות עוז והשתפכות נפש, עיניו לשמים וכאילו אינו יודע את נפשו"… אח"כ כשהשיחה נסבה עם הגאון האדר"ת זצ"ל על אודות הערת ***ר' מאיר דוד***, אמר האדר"ת זצ"ל: נשמה גדולה שוכנת בקרבו שצמאה כל כך לארץ ישראל ולירושלים…".
מיהו ר' מאיר דוד שאטלר?
בחיפוש שעשינו באינטרנט, ובמאגרי מידע נוספים, לא מצינו אדם בשם זה או הדומה לזה. לכן חשבנו אולי יש כאן טעות סופר, והכוונה היא לר' מאיר דוד שאטלנד, שהיה שמשו של הרב קוק בתקופת ירושלים!
(במאמר מוסגר: ר' מאיר דוד שוטלנד היה חסיד קרלין ישיש, נכבד ונשוא פנים, שזכה להיות שמשו של הרב קוק במשך שנות רבנותו בירושלים. סיפוריו המפליאים על הרב קוק פזורים בספריו של הרמ"צ נריה זצ"ל).
אבל כדי להגיד שמדובר בטעות סופר (ואגב, הרב נריה מביא את הסיפור הזה בצורתו המקורית, מבלי לתקן דבר, למרות שהכיר טוב מאוד את רמ"ד שאטלנד השמש), צריכים הוכחות חזקות יותר. מה גם שלא היה ידוע עד כה על קשר בין שאטלנד ובין הרב בתקופה עליה נסוב הסיפור (תקופת יפו).
בכל אופן יש סברה מעניינת לומר שמדובר בטעות דפוס:
אם מדובר באדם בשם "שאטלר", שאינו מוכר כלל בציבור (ולא ברור אם היה אדם כזה בכלל!), מדוע שהרב טוקצינסקי יזכיר את שמו? אך אם נאמר שמדובר בשאטלנד, השמש, מובן מאוד מדוע מוזכר שמו!
אכן, האם ידוע לנו על קשר בין שאטלנד ובין האדר"ת? מעיון בקטעי יומן נדירים שטרם פורסמו ברבים, אשר עותק מהם שמור אצלנו, עולה כי שאטלנד שימש במשך מספר שנים (לפחות בשנים תרס"ז-ח) ב'ועד הכללי', מוסד ציבורי חשוב בירושלים. באותן שנים האדר"ת כיהן כרבה של העיר. כך שמן הסתם היתה הכרות בין השנים, והגיוני שיהיה סיפור על שיחה שהיתה ביניהם.
בשולי הדברים עולה תמיהה, מדוע הרב טיקוצ'ינסקי והרב נריה לא מציינים שמדובר בשמשו של הרב, בניגוד לנוהגו של הרב נריה בשאר המקומות שהוא מזכיר את את ר' מאיר דוד שטלאנד.
ניתן לענות על כך, שהרב טוקצינסקי לא חש לציין את עובדת היותו שמש, משום שהדבר היה ידוע אז לכל אדם בירושלים. ושבשתא על בדבריו, או בכתיבת המדפיס, לכתוב "שאטלר" במקום "שאטלנד", והרב נריה לפי תומו העתיק כך מבלי לדעת שמדובר בטעות.
