התקשר אלי הבוקר רב חרדי, מנהיג קהילה מסוימת במרכז הארץ. הוא נחשף בימים האחרונים – לראשונה – לדמותו של הרב קוק, ולתדהמתו לא היה גבול.
במשך ארבעים דקות הוא תאר באוזניי את ההלם שנפל עליו בעקבות הגילוי. הוא גדל במסגרות חרדיות כל ימיו, והורגל שהרב קוק הוא "מוקצה" ופסול. פתאום הוא מגלה שמדובר בקדוש עליון, שרוב ככל גדולי ישראל העריצו אותו. גם אלו שחלקו עליו, ראו בו בר-פלוגתא, זאת בשונה מ"עולם התורה" החרדי כיום שבו אסור בכלל להזכיר את שמו של הרב קוק, שלא לדבר על לדון בדבריו.
"אבל אתה יודע מי עתיד לתת את הדין על הסילוף שעליו גדלתי? על דברי הבלע שנשמעים כיום בישיבות החרדיות כנגד הרב קוק?" שאל פתאום אותו רב. ומיד ענה: "אתם! תלמידי הרב קוק! אתם שלא דאגתם לפרסם את גדולתו וקדושתו, אתם שהתייאשתם מאתנו, מלספר לנו מיהו באמת הרב קוק. בגלל הבושה והענווה שלכם – אנחנו גדלנו על שטויות! החרדי הממוצע לא יודע בכלל מי זה הרב קוק, וכך גם לא יודע שהרבה גדולי ישראל תמכו בתנועה הציונית. הכל בגלל שלא דאגתם להודיע לנו!".
– וכיצד נחשפת לדמותו של הרב קוק? הצלחתי להשחיל שאלה קצרה לתוך נאומו הנרגש של הרב.
לדבריו, הגיעה אליו לאחרונה חוברת בשם 'ישא שלום' המספרת על הערכתו של הגרי"ש אלישיב כלפי הרב קוק, מי שהציל את חייו, חיתן אותו, והקים את המוסד שבו עבד הגרי"ש כל שנות עבודתו – הרבנות הראשית. מתוך החוברת הזאת הוא נחשף לראשונה לדמותו הנערצת של הרב קוק.
(את החוברת הזאת זכיתי לכתוב בסמוך לפטירת הגרי"ש, והפצתי אותה בשכונות חרדיות בירושלים. מתברר שלמרות שעברו שנים מאז – לי בעצמי כבר לא נותרו עותקים ממנה – בדרך כלשהי הגיע עותק ממנה לאותו רב, וזה פתח לו צוהר לעולם מופלא שהוא לא הכיר עד היום).
"זה מדהים כמה הרב אלישיב העריך את הרב קוק", התלהב איש שיחי. "וכמו שהבאת בחוברת, פעם שאלו אותו: הרי היו כאלה שחלקו על הרב קוק! ענה להם הרב אלישיב, נו, ומה ובכך, היו הרבה גדולים שהסכימו לו".
"וזו בדיוק הבעיה כיום!", הסביר אותו רב. "מה שהיה פשוט בכל הדורות, קיום תרבות מכובדת של מחלוקת אידיאולוגית בתוככי בית המדרש, הפך כיום להתגוששות ברחוב בין מחנות ניצים. וברגע שה'חזון איש' אמר משהו נגד דרכו של הרב קוק, או התבטא נגד 'המזרחי', הרי שבזאת נגמר הדיון… מבחינת התלמיד החרדי אין רשות לתהות על דברי מרן החזון איש".
אני שומע את הדברים האלה שאומר אותו רב, ומרגיש עד כמה הוא כואב על כך מעומק לבו. שוב ושוב הוא חוזר על המשפטים הבאים: "האם החזון איש הוא משה רבינו?", "האם אנחנו מחויבים לפסוק כמוהו בכל דבר?!", האם אסור לנו לחלוק עליו?!".
סיפרתי לרב, שהאמת כל כך נעדרת, עד שלא רק שבעולם החרדי משמיטים את הרב קוק בגלל החזון איש, אלא מעלימים את אביו של החזון איש מפניו. כפי שפרסמתי בזמנו, אביו של החזון איש היה ציוני דתי. הוא חתום על מכתב הרבנים שקראו להצטרף לתנועה הציונית, עובדה שלא נזכרת באף אחת מהביוגרפיות של החזו"א, ולא במקרה. על רקע זה התנגדותו החריפה של החזו"א ל'מזרחי' מקבלת אור שונה.
הרב נדהם. "תשמע, אתם חייבים להוציא ספר עם כל האמת. לשים בו את כל המקורות. לפרסם בו את כל הרבנים שהיו בקשר עם הרב קוק. את כל הרבנים שתמכו בציונות. תשימו גם את הדעה של הרבי מסאטמר, אל תפחדו. הוא היה קודש קדשים, אבל זה לא אומר שהוא צודק. יש היום אלפי בעלי תשובה שיונקים את תורת הרבי מסאטמר כי זה מה שהם מוצאים, זה מה שמציעים להם… תביאו להם את תורת הרב קוק! אז אתם צריכים להוציא ספר שיובאו בו כל המקורות בעד מדינת ישראל וצבא. כן, היום בציבור החרדי גדולי הדור אוסרים ללכת לצבא, כי יש בו בעיות. רבותיי! על מי אתם עובדים? בישיבות אין בעיות?! אז אם אתה מתייחס לצבא כאל שמד, שחרדי שמתגייס הוא כמו כומר (!), אכן החרדים שמתגייסים יתקלקלו שם, ואין בכך פלא".
"המצב כיום בציבור החרדי נורא ואיום. אני נולדתי בציבור החרדי וגדלתי בו, אני משמש כיום כרב קהילה, אני מכיר אותו לעומקו. ואני מודה ומתוודה, הציבור החרדי נמצא כיום בקריסה. חד וחלק. מי שלא אומר לך את זה, הוא בהדחקה".
– ומה לדעתך הפתרון? שאלתי בזהירות.
"הרב קוק!! הציבור החרדי כיום מחפש דרך, מחפש כיוון, מחפש משמעות. אין שום תורה שמציעה משמעות. לא רק משמעות לשאלה למה אנחנו חיים בארץ ישראל, שזה לחרדי הממוצע אין מושג. אלא משמעות גם לשולחן ערוך שהוא מקיים. לדף גמרא שהוא לומד. הרב קוק זה הפתרון! ואתם צריכים להפסיק עם הביישנות, ללכת לציבור החרדי, ולפרסם את האמת! אתה יודע, הוסיף הרב, כתוב בחז"ל שבעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא. אני רגיל לפרש כך: בדורנו, אי אפשר להצליח, בלי 'חוצפה'. אם מישהו רוצה לגדול, הוא חייב חוצפא. חוצפה – יסגי. מי שהולך בעדינות, בחשש "מה יגידו" – לא יצליח. לכן אתם חייבים היום לבטל את ההוצאת שם רע שיש בעולם החרדי נגד הרב קוק, ולפרסם את גדולתו וקדושתו. זה הפתרון לקריסת הציבור החרדי מבחינת השקפת העולם החרדית. רק זה מה שיוכל למלא את הוואקום הרוחני של חיפוש המשמעות".
