המכינה של 'מרכז הרב'
בפרק הקודם סיפרתי על המכינה של מרכז הרב, שאבד זכרה, ומצאתי את תולדותיה במסגרת מחקרי על דוד רזיאל הי"ד, שלמד בה.
המכינה פעלה במשך שנים ספורות (בין שנתיים לארבע שנים, להערכתי), ואחד מהתלמידים שלמד בה, לפי עדותו של הרב נריה (שהיה אז בישיבה), היה בחור בשם יהושע אברבוך. המידע היחיד שהרב נריה סיפק עליו, זה שהוא התגורר בכפר גדעון.
באלול [צ"ל: חורף] תרפ"ט התרכזה בישיבה חבורה צעירה של בני תל־אביב , בוגרי ביה"ס התיכון הריאלי "תחכמוני": דוד רזיאל ז"ל הי"ד, שמעון מייזל ז"ל , יצחק מאיר קננגיסר (המאירי) ז"ל, ואליהם הצטרף יהודה [צ"ל: חיים] פדבה מבני ברק ויהושע אוורבוך מכפר גדעון.
ואילו ביומנו (נדפס בספר 'שחר אורו') ניסח הרב נריה כך:
"חבורה קטנה של 6-5 צעירים מבני היישוב החדש בוגרי בית הספר התיכון הריאלי 'תחכמוני' בתל אביב, ביניהם דוד רזיאל".
ניסיתי למצוא מידע על יהושע, מתוך תקווה שאולי בארכיונו או אצל בניו ובנותיו אמצא מידע מעניין על ישיבת מרכז הרב ורבניה, ואולי גם על חברו לספסל הלימודים דוד רזיאל.
תקווה זו התחזקה כאשר ביקרתי אצל בנותיו של שמעון מייזל, מתלמידי המכינה. הן הציגו לי חומרים אותנטיים על דוד רזיאל, כולל מכתב ארוך בכתב יד, שבסופו חתום 'דוד', ומיד לפי צורת כתב היד זיהיתי את רזיאל. זהו אחד מהמכתבים הארוכים ביותר, ואולי הארוך ביותר, שהשתמר ממנו. הבאתי את צילום המכתב בספרי החדש על רזיאל: 'בכוח וברוח' (להזמנת הספר לחצו כאן).
קצה החוט
ניגשתי לגוגל, והתחלתי לחפש מידע על "יהושע אברבוך". חיפשתי וחיפשתי, אך לא מצאתי כלום. כלומר מצאתי מידע על אדם בשם זה, שנכתבו עליו לא מעט כתבות לאורך השנים, אך הוא בשום אופן לא מתאים לדמות שחיפשתי. בשלב מסוים פניתי לאנשי כפר גדעון כיום, וגם הם לא הצליחו לעזור לי. כמעט התייאשתי.
ואז שיניתי את החיפוש, ובמקום 'אברבוך' חיפשתי שם דומה – אוירבך. וכאן נפתח השער – מצאתי אדם בשם זה, שהוא בערך בן גילו של דוד רזיאל. הוא נולד בשנת תרע"ג, צעיר מרזיאל בשנתיים. אולי זה הוא?
אותו אוירבך, כך למדתי מתוך השיטוט ברשת, הוא נצר למשפחה מיוחסת. הסבא רבא שלו היה הרב רפאל זילברמן, רבה של צפת. עם מעט החומר שמצאתי, הצלחתי להגיע לבני משפחתו כיום, משפחה נחמדה מאוד שעזרה לי הרבה במחקר.
מתוך הסיפורים והחומרים שהם העניקו לי באדיבותם (כולל ספר שהמשפחה כתבה עליו), התגלה לי סיפורו המלא של יהושע אוירבך, שבהמשך חייו עברת את שם משפחתו ל'מרון'. אגב, זה אחד הדברים המבלבלים והמאתגרים כשמחפשים חומר על אדם כלשהו – שינוי שם המשפחה או הגייתו בצורות שונות, ואף כאן: אברבוך, אוירבך, מירון…
מחברון ל'מרכז הרב'
יהושע אוירבך נולד בארץ, ובעקבות מלחמת העולם הראשונה גלה ממנה עם משפחתו. בדיוק כמו משפחתו של דוד רזיאל.
האוירבכים שבו ארצה בקיץ תרפ"ו והתיישבו במושבה הדתית כפר גדעון, שם התמנה האבא, ר' יואל פייבל, למזכיר המושבה.
יהושע נשלח ללמוד בישיבה בחברון (שוב – כמו דוד רזיאל), ולמד שם כשנתיים. הייתה חסרה לו בישיבה האווירה הציונית ולהט ההתיישבות על אדמת ארץ ישראל, ועל כן החליט לעזוב את הישיבה. עזיבתו הסבה צער לאביו, ובעקבות כך הוחלט שילך ללמוד ב'מרכז הרב', שם נמשך יהושע ל"משנתו הפילוסופית" של הרב קוק. הוא למד בכיתת המכינה עליה סיפרתי אתמול, לצדם של דוד רזיאל, שמעון מייזל, ושני תלמידים נוספים.
יהושע עזב את הישיבה כנראה באביב תרצ"א, ושב לבית הוריו בכפר גדעון, שם קיבל מאביו נשק ושמר על המושבה בלילות.
בשנות ה־30 עברה משפחת אוירבך לחיפה. אחיו ושלוש אחיותיו של יהושע היו פעילים באצ"ל. יעקב הלל (לימים – בעלה של חנה אחותו) היה מפקד האצ"ל בחיפה והצפון, מגולי קניה, ברח עם מרידור וקבוצת המפקדים. האחות אסתר ישבה 4 שנים (!) בכלא בית לחם, ונישאה ללוחם האצ"ל דוד גליקסמן, אף הוא מגולי אפריקה. גם האחות הצעירה של יהושע, רוחמה, התגייסה לאצ"ל לפני פירוקו בהיותה בת 17.
רק יהושע לבדו בחר לשרת ב'הגנה'…
אוירבך הרסו, ואוירבך בנה…
אחר נישואיו התגורר יהושע אוירבך-מירון בחיפה, והיה קבלן בניין. בעניין זה שמעתי הבוקר אנקדוטה נחמדה מאליעזר הלל, אחיינו של יהושע:
"בסוף מרץ 1944, אחרי הכרזת המרד נגד הבריטים, התקיימה פעולה מתואמת של המחתרות בירושלים, יפו וחיפה. האצ"ל פוצצו בחיפה את בניין ה-C.I.D, של הבולשת הבריטית. בפעולה נהרגו השוטרים הבריטים הראשונים מאז הכרזת המרד, את הפעולה הוביל אבי יעקב הלל מפקד האצ"ל בחיפה והסביבה, ואחת המשתתפות בה הייתה אמי חנה אוירבך (אחותו של יהושע).
כשבוע אחרי הפיצוץ נעצר יעקב על ידי הבריטים. בינתיים הם הוציאו מכרז לבניית ושיקום המבנה ההרוס. ומי זכה במכרז? יהושע אברבוך. הוא בנה את המבנה שהרסו בני משפחתו…".
לאן נעלם רזיאל?
כאמור, צאצאיו של יהושע ערכו ספר זכרונות עליו (באנגלית), ושלחו לי אותו באדיבותם. מצאתי שם מידע מרתק על קורות חייו, וגם תמונות נהדרות שלו.
כשחיפשתי אזכור לרב קוק או לישיבת מרכז הרב, מצאתי מידע מעניין, שהזכרתי את חלקו לעיל. אולם כאשר חיפשתי מידע על החברים שלמדו עם יהושע אוירבך בישיבה, ובמיוחד על דוד רזיאל, נכונה לי אכזבה.
השם "רזיאל" לא נזכר בספר (למעט פעם אחת ממש בדרך אגב, בלי קשר ליהושע)!
הבנתי שיהושע לא הרבה לספר על תקופת לימודיו בישיבה, ויתכן שבכלל לא הזכיר במשך חייו את שמו של ידיד-נעוריו דוד רזיאל, מפקד האצ"ל. אני לא יודע מה הסיבה לשתיקה זו, אולי חשב שזה לא כל כך מעניין…
אגרופים מדוד רזיאל
כשסיימתי לקרוא את הספר פניתי אל המשפחה, ושאלתי אותם אולי בכל אופן הם שמעו על קשר בין יהושע לבין דוד רזיאל, ורק במקרה זה לא נכנס לספר.
הם התפלאו לשמוע רעיון מוזר כזה. הרי יהושע היה איש ה'הגנה', ודוד רזיאל – מפקד האצ"ל, ואיך יהיה קשר ביניהם? ועל חברות ביניהם – אין מה לדבר… ובמיוחד שיהושע היה מין "עוף מוזר" בקרב משפחתו, כי מלבדו כולם הצטרפו לאצ"ל, והוא בחר בדווקא לשרת ב'ההגנה'… אז מה הקשר לרזיאל??
אבל זו האמת – יהושע אוירבך היה חבר של דוד רזיאל, ולמד עמו במשך שנתיים במכינה של 'מרכז הרב'. השניים בילו יחד בטיולים וגם התאמנו באגרוף או בהיאבקות.
פעם אחת (תמוז תר"ץ 1930) הם יצאו מירושלים להרים, עטו על ידיהם כפפות־אגרוף, והחלו להתאמן. אחד החברים שנכח שם נטל את מצלמתו של דוד רזיאל ותיעד את האירוע המלבב: תלמידי מרכז הרב (וחברי ה'הגנה') מתגוששים זה בזה! לקיים מה שאמר מורם ורבם הרב קוק בשבח "ההתעמלות של צעירי ישראל"…
והיכן פגשתי את התמונה הנהדרת הזאת? לא תאמינו – בתוך הספר הזכרונות על יהושע אוירבך! כך הצליח דוד רזיאל איש המחתרת להשתחל מחדש – בלי למשוך יותר מדי תשומת לב – לתוך הביוגרפיה של חברו הנשכח יהושע אוירבך…
המחזור שעבר בירושה
במסגרת מחקרי על יהושע אוירבך נתקלתי בפריט מיוחד שהופיע בקטלוג של מכירה פומבית שנערכה לפני כשנתיים (2022) בבית המכירות ווינרס בירושלים. הפריט נמכר בסכום של כ-10,000 ש"ח:
זהו מחזור עתיק-יומין שבו התפלל הרב יצחק דב זילברמן, ונושא את חתימתו וחותמותיו. בשולי דף קלג / 1 מופיעה חתימה נוספת, דהויה מעט: "שלום בר דוד…" (איני יודע מי הוא).
בערוב ימיו החליט הרב זילברמן להעניק את המחזור במתנה לנכדו יהושע אוירבך, וכך כתב בהקדשה:
"לנכדי יהושע אוירבך מאת הסבא דֹב – קבלתי מאמא המחזור הזה".
האבא
עד כה סיפרתי על יהושע, אך הדמות המסקרנת והמפתיעה במשפחתו הוא דווקא אביו החסיד ר' יואל פייבל אוירבך.
למחייתו הוא עבד בתור מוכר נקניקים בחיפה. לא משך יותר מדי תשומת לב. אם תחפשו עליו מידע בגוגל, לא תמצאו כלום.
וככל שקראתי עליו סיפורים, גיליתי אדם מעניין במיוחד, זן מיוחד של יהודים חסידים שלא מצוי היום… סיפור חיים מרתק, שאביא לכם בפרק הבא.
תודה רבה לאליעזר הלל, אחיינו של יהושע, על עזרתו.