הרב משה יאיר וינשטוק זצ"ל היה אחד מהמקובלים הנודעים בירושלים. למרות השתייכותו לחוגי הקנאים שהתנגדו לראי"ה קוק, הרי שבמשך תקופה ארוכה (בעת מגוריו בירושלים בשנת תרצ"ג) היה מקפיד לבוא מידי שבת בשבתו לסעודה שלישית אצל הראי"ה. והיה הדבר לפלא בעיני כל מכיריו, משום שידעו שהוא לא מחזיק בדעותיו של הראי"ה.פעמים רבות שאלו אותו בניו לפשר הקפדתו להשתתף בסעודה שלישית אצל הראי"ה, אך תמיד סרב לענות.
והנה פעם אחת, כאשר שאל אותו בנו הצעיר על מנהגו המוזר ללכת אל הראי"ה מדי שבת, החליט הרב וינשטוק להסביר את עצמו, וכך אמר:
"כדי לשמוע את הרב קוק, כדאי ללכת אליו אפילו מאות פרסאות!".
הרב וינשטוק לא הסתפק במשפט מופלא זה. הוא הוסיף לדבר בשבחו של הראי"ה, ותאר את המעמד המרומם בסעודה שלישית, בו ישב הראי"ה בבגדי לבן – כמנהג המקובלים – ודרש בצורה נפלאה על פרשת השבוע.
ואז ביטא הצדיק המקובל במשפט אחד את הערצתו הגדולה לרב קוק: "בעת שאומר 'תורה', פניו הם כפני מלאך ד' צבאות!".הרב וינשטוק היה איש אמת מיוחד במינו, רחוק ביותר מגוזמאות. תאורו זה בייחס לראי"ה היה אצלו ברור ומוחלט, והרשים מאוד את שומעיו.
(פורסם לראשונה בספרי 'הנשמה עולה פתאום – שבת עם הרב קוק')