דוד רזיאל חולל מהפכה בישראל. הוא הניח את היסוד לצבא עברי, לצבא לוחם, משחרר.
במשך עשרות דורות התהלכנו בין הגויים עם אות חרות על מצחנו: הפקר. התרגלנו לכך. חשבנו כי פשוט אי אפשר אחרת. וכך גם חזרנו, או החילונו לחזור, למולדת: כיהודי חסות, עם פוגרומים, כחלק בלתי נפרד של קיומנו.
עם הבלגה "כתגובה" לשפיכת דמנו. ואם אי־פה, אי־שם, עמד מישהו על נפשו הוא – דבר שהוא טבעי לכל יצור חי – נחשב מעשהו למעשה גבורה. אין פלא, ובגולה המנוונת אף את זאת לא השכילו לעשות.
עד שבא דוד רזיאל ונתן את האות. לא עוד התגוננות פסיבית, כי אם התקפה. לא עוד "הגנה עצמית" כי אם הגנת הלאום, במובן הרחב של המושג, כפי שמבינים אותו כל העמים.
להתחדשות זו הניח את היסוד דוד רזיאל ברוחו, במוחו, במעשיו ובדוגמתו האישית. הוא נתן לעם ישראל את הטיפוס של חייל עברי.
תיעוד וידאו מהלווית דוד רזיאל – בהשתתפות מנחם בגין
דוד רזיאל פתח בפני עצמו את מכמני המדע הצבאי, שהיו סגורים וסתומים בפני בני ישראל במשך דורות. והתלמיד־המתמיד היה למורה־מדריך. גדולי וטובי המפקדים הצבאיים בדורנו הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו של דוד רזיאל. כך קם לעם ישראל צבא המחתרת, צבא המתנדבים המשחרר, שניפץ את כבלי העבדות.
דוד רזיאל היה גדול תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי. דודו של רזיאל, הרב ישראל רוזינסון, סיפר לי לפני למעלה מעשרים שנה, כי זאב ז'בוטינסקי אמר לו בשנת 1938: חיכיתי לדוד חמש עשרה שנה. על פי התאריכים יוצא, כי מאז הקמת בית"ר [טבת תרפ"ד – דצמבר 1923], זו תנועת הנוער אשר מחוללה נתן לה את כל אהבת לבו ואת כל עושר מוחו, ואשר ממנה עלה המרד וצמחה המתחתרת המשחררת, חיכה מורנו ורבנו לאיש, לחייל, למפקד כדוד רזיאל, שליבו אמונה ונפשו פלדה. כי כזה היה.
הוא קיבל מידי זאב ז'בוטינסקי את הפיקוד על הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל בימי הרת עולם, בעמוד עמנו על פרשת דרכים שכמותה אין: אלי תהום או אלי גאולה.
רזיאל עשה את מעש המפנה, שכמוהו לא היה בתולדותינו מימי בר כוכבא. הוא הפעיל כוח עברי, על מפקדיו וחייליו ונשקו, לא רק, ולא עוד, להתגוננות אישית, אשר רק בגלויות הדווי וההשפלה והאימים יכלה להיחשב כפעולת פלא, אלא להתקפת נגד על האויב הקם לכלותנו.
זאב ז'בוטינסקי חיכה לו מאז הוקמה בית"ר; עמו חיכה לו מאז נחרבה ביתר.
… שיטתו של רזיאל היא הגנת הלאום האמיתית, היחידה המוליכה לניצחון, המבטיחה הצלה וקיום וחרות. שיטה זו, אשר למען יעשה צדק היסטורי מן הראוי לקרוא לה בתולדות דורנו "שיטת רזיאל" – בה הסוד, הרוחני והמחשבתי, הטקטי והאסטרטגי, לכל מערכות ישראל, אם במלחמת השחרור נגד השלטון הנכרי ואם במלחמת העצמאות נגד התוקפן הערבי ואם במבצעים לאחר קום המדינה, אשר כתוצאה מהם הונף דגלנו בעמים ויעל ולא ירד. כך פעל ולחם, מתוך השלכת חייו מנגד, דוד רזיאל; וכך שינה, במחשבה ובמעש, את דרכי ההיסטוריה העברית.
שמו של דוד רזיאל, הוא האלוף בן-ענת, המפקד הראשי של הארגון הצבאי הלאומי, גדול המפקדים העבריים בדורנו. רזיאל הוא אחד ממחדשי האומה, אחד מגדולי מבשריה ונושאיה של גבורת ישראל המחודשת. לכן ינון שמו בדברי הימים של עם נצחי.
(מתוך הספר החדש 'בכוח וברוח: חייו וכתביו של דוד רזיאל')