הגעתי לביתו של דוד רזיאל מפקד האצ"ל, במרכז תל אביב. תנחשו איפה הוא היה גר? ברחוב נחמני… והנה נכונה לי הפתעה רבה.
80 שנה חלפו מאז, אבל הבניין קיים עד היום כמו חדש! מסופקני אם מישהו מדיירי הבניין יודע שהמפקד הנערץ התגורר בו… אף לא דיירי הבית שבו גרה משפחת רזיאל.
אני עולה ביראת כבוד בחדר המדרגות, עם מעקה העץ הישן והמרצפות הישנות.
החלטתי לפתוח את החלון הרחב (מאוד), ומה שראיתי בחלון הפתיע אותי.
אתם רואים את הבניין הכהה מימין? עברתי שם בדרך לביתו של רזיאל. על חזית הבניין הציבה עיריית תל אביב שלט מוזהב, ועליו נכתב כך:
"בניין זה שימש (תרצ"א-תש"א 1941-1936) מרכז הפעילות של ההגנה, צבא המדינה שבדרך…"
זה פשוט מדהים! מחלון בית משפחתו יכול היה דוד לתצפת על הבית הזה, ועל כל מה שמתרחש בו… שם ישבה מפקדת ה'הגנה' בדיוק באותן שנים בהן רזיאל פועל כמפקד האצ"ל! (הוא נהרג בפעולת קומנדו בשנת תש"א).
האם אכן עשה זאת? האם ישב עם משקפת וניסה לדלות מידע מה מתכננים מפקדי ההגנה? איני יודע…
והאם מפקדי ההגנה ידעו שמשפחת רזיאל מתגוררת כמה בניינים לידם, ודוד יכול לעקוב אחריהם??
היו אמנם ימים יפים של שילוב כוחות, שבהם לא היה צורך לעקוב ולבלוש. אך בתקופות ארוכות הייתה יריבות ומתח בין ההגנה לבין האצ"ל בפיקודו של דוד רזיאל. היו תקופות של הלשנות ומאסרים… חטיפתו של יהושע ורקר (הסבא של יוסי כהן ראש המוסד לשעבר) בידי ההגנה…
לעיתים חוסר התקשורת בין שני הארגונים יצר קטסטרופה של ממש (ראו ערך טביעת האוניה פאטריה, עם רוב נוסעיה).
כאן ברחוב נחמני הבנתי כמה חשוב להגיע פיזית לשטח שבו חיו ופעלו הדמויות הללו, ולא מספיק רק לקרוא עליהם בספרים.
כשהצצתי בחלון הבניין הבנתי עד כמה קרובים היו מפקד האצ"ל ומפקדי ההגנה, למרות הפער האידיאולוגי והמעשי הגדול ביניהם.
