ﬣקיבוץ ﬣקדוש

האתר של משה נחמני

האמנם השמיטה תנועת ביל"ו את סוף הפסוק: "באור ה'"?

תגלית מפתיעה

הבילויים
הבילויים

הוגים ורבנים חרדיים שונים טוענים (כבר למעלה מ-100 שנה) שתנועת ביל"ו מחקה את שמו של הקב"ה משם התנועה.

ביל"ו, ראשי תיבות של הפסוק: "בית יעקב לכו ונלכה". אך מה עם סוף הפסוק, "באור ה'"? משתמע ממנו שאופי ההליכה אמור להיות באמונה וביראת שמים. כידוע, רוב חברי ביל"ו, לא הקפידו על שמירת מצוות התורה (הגם שהיו ביניהם חברים דתיים, והמנון התנועה נכתב על ידי הרב יחיאל מיכל פינס).

ראשי תנועת ביל"ו פנו אל האדמו"ר מחב"ד רבי שמואל שניאורסון (מהר"ש) וביקשו את תמיכתו במפעלם. הוא השיב להם כי השם ביל"ו הוא ראשי תיבות של חלקו הראשון של הפסוק הנ"ל, אך הם ניתקו את סופו של הפסוק מתחילתו ואין כוונתם לעלות לארץ-ישראל מתוך אמונה. הוא הצהיר: "אם הייתם שומרים על סופו של הפסוק ("באור ה'"), הייתי נוסע איתכם ולוקח איתי 100 אלף חסידים".

הסיפור הזה עצוב מאוד. לו היו עולים 100 אלף חסידי חב"ד, אף אחד מאתנו לא היה שומע על תנועת ביל"ו, שמנתה 11 אנשים בלבד, שהתגוררו במערה יחד עם הסוס שלהם, מרוב דלות ועוני. הביל"ויים, עם כל הכבוד להם, היו נבלעים ברוב עצום של החרדים.

בכלל צריך לזכור, שאם החרדים היו עולים לארץ בהמוניהם, כשהציונים החילונים עלו והתיישבו בה במסירות נפש, הם היו הופכים לרוב מוחץ, וכל המאבקים שלהם למען שמירת הדת בארץ לא היו צריכים להתקיים. בפועל העולם החרדי (בהכללה גסה) התרכז בביקורת על המצב הרוחני והדתי בארץ, וטען כי בשל כך לא כדאי לעלות לארץ.

יצאתי לבדוק האם אכן ביל"ו השמיטו את סוף הפסוק, "בשם ה'", מסיסמתם. חיפשתי בעיתוני התקופה, בהם פרסמו אנשי ביל"ו את דעותיהם, את הפסוק המלא: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'", ולא מצאתי מאומה. מסתבר שהביל"ויים אכן לא ציטטו את הפסוק במלואו.

אך ברגע ששיניתי את צורת החיפוש, נכונה לי הפתעה של ממש!

מצאתי שני מכתבים רשמיים של הביל"ויים, מהשנים הראשונות להתיישבותם, שבראשם מופיע הפסוק כולו, כולל סיום הפסוק: "באור ה'".

איגרת בני בילו - ובראשה הפסוק: בית יעקב לכו ונלכה ב"ה [=באור ה']!
איגרת בני בילו – ובראשה הפסוק: בית יעקב לכו ונלכה ב"ה [=באור ה']!
ואם לא השתכנעתם, או שאתם סוברים שיש כאן טעות דפוס, הנה מקור נוסף:

מכתב הבילויים
מכתב הבילויים

 

אכן, הוא אינו חלק מראשי התיבות שיצרו את שם התנועה, אך ודאי שאין התעלמות מופגנת ממנו או ניסיון למחוק אותו. שם תנועה אמור להיות קצר וקליט, והם חשבו שאין צורך לכלול בו את העניין של "בשם ה'".

המכתב הראשון, משנת תרמ"ה, פורסם אז בעיתון 'המליץ'.

המכתב השני, שנכתב שנה קודם לכן, פורסם בעיתון 'דבר' בשנת תרצ"ז. בשולי המכתב העיר העיתון: "מעטות הן התעודות מימי עלייתם וראשית התיישבותם של הביל"ויים". יתכן, אם כן, שגם במכתבים נוספים שכתבו, ואבדו במשך השנים, הופיע הפסוק המלא.

למאמרים נוספים באותו נושא

נהנתם? שתפו לחברים. אפשר גם להדפיס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים ומזכרות שאולי יענינו אותך