הציור המדהים הזה, המצוי ברשותי, מבטא נהדר את הווי החיים היהודי בקהילות במזרח אירופה לפני 100 שנה.
בציור נראה המעמד המרגש של ברכת הבנים, דקות ספורות לפני כניסת יום הכיפורים. הסבא הישיש, אשר זקנו יורד על פי מידותיו, מברך את נכדו הבכור. מהצד עומד חתנו, בלבוש מודרני יחסית. בצד החדר הסבתא מברכת בדביקות את בתה, אם הילדים הרכים.
הבית מוכן ומזומן לכניסת היום הקדוש. על השולחן פרושה מפה לבנה חגיגית, ועליה שבעה פמוטים עם נרות דולקים. על הארונית (שמאחורי הסבא) מחכה הטלית, בה יתעטף בתפילות היום הקדוש.
שימו לב לתמונות התלויות על קירות הבית – שהיו מצויות ברוב ככל הבתים היהודיים במערב אירופה:
מימין: דיוקנו (המשוער) של הגאון מוילנה, הדמות התורנית הנערצת ביותר בקרב יהודי אירופה. אמנם הוא נפטר בשנת תקנ"ו, וכבר לא היה חי בעת שהוכן הציור שלפנינו, אך זכרו נותר לברכה לדורי דורות.
במרכז: דיוקנו של רבי יצחק אלחנן ספקטור, אשר באותו זמן שהוכן הציור כיהן כרבה של קובנה, ומצודתו היתה פרוסה על רחבי אירופה כולה, והשפעתו הגיעה אפילו לארץ ישראל. הוא נקרא בפי כל בתואר הנדיר "רבן של כל בני הגולה".
משמאל, נראה השר הצדיק ר' משה מונטיפיורי, סמל הנדיבות והמסירות למען עם ישראל.
הציור הנהדר הזה נדפס בשנת תרס"ב (1902) בוילנה, בבית דפוסו המפורסם של ר' מרדכי קאצענעלענבויגען, ובקיצור: קצנלנבויגן 🙂. אינני יודע את שם הצייר.