הצלחתי להשיג עותק של 'אורות הקודש' המקורי עם הציור הנדיר!

בשונה מכל ספריו של הראי"ה שנדפסו, החליט הרב 'הנזיר', עורך הספר, להדפיס שער מאויר וייחודי בתחילת הכרך.

הרב הנזיר ציין: "יש לו [לשער] ערך עצמי, הציור מביע בצורה אמנותית את תוכן הספר". בין היתר נראים בציור הכותל המערבי, חומות ירושלים ומנורת הזהב. הצייר, ש' ברנשטיין*, חתום בתחתית.

נדפסו במהדורה זו 1,000 ספרים. אכן, ברוב העותקים שנדפסו לא שרדו השערים המאוירים. ומדוע?

בישיבה מיוחדת שקיימה "האגודה להוצאת כתבי הרב קוק", שבה היו חברים הנזיר, הרצי"ה קוק, הרב שלום נתן רענן והרב דב קוק, נערך דיון סוער בשאלה אם כדאי להפיץ את הספרים עם השער המאויר, וכן אם להמשיך להדפיס שער זה בעותקים במהדורות הבאות.

אחת הסיבות להתנגדות להדפסת השער הייתה ש"היהדות אינה גורסת סמלים ציוריים".

בסופו של דיון הציע הרב הנזיר פשרה: "מכיוון שהרב [קוק] ראהו, מציע להשאירו בחלק הספרים המיועד למכירה רגילה, ולשנות רק את אלה המיועדים בשביל החותמים". יו"ר האגודה הסכים לפשרה שהוצעה, לפיה רק 200 עותקים יישארו עם השער המאויר, ואילו בכל העותקים האחרים שנדפסו – יוחלף דף השער לשער רגיל (טקסט בלבד), כבכל ספרי הראי"ה האחרים.
יחד עם זאת הודיע היו"ר, כי "את 200 הטפסים הללו הוא לא יוכל להמליץ על הפצתם". כלומר, עותקים נדירים אלה לא הוצעו מעולם למכירה, אלא הוענקו על ידי העורך, הרב הנזיר, ועל ידי יתר חברי האגודה, לידידיהם הקרובים (מקור: "פרוטוקול מוסד הרב קוק", סיני, חוברת קכו).

כיום נדיר מאוד למצוא עותקים עם הציור. העותק שהגיע לידיי היום הוא השלישי הידוע לי.