לרבי אריה לוין, "אבי האסירים", היתה הנהגה מיוחדת, שרק מעטים מבין הצדיקים נהגו בה: לכתוב בפרוטרוט את קורות חייו.
ר' אריה השקיע בכתיבת זכרונותיו לא בגלל שלא סמך על אחרים שיבקשו לכתוב עליו (בספר שכתבה עליו נכדו לא מופיעות המילים: 'מדינת ישראל', 'מחתרות' או 'הרב קוק', הגם שתפסו מקום מרכזי בחייו).
מה שדחף אותו לשבת ולכתוב זה הפסוק: "מבשרי אחזה אלוה", כלומר: מתוך הסיפור חיים שלי, אני פוגש את ה'.
ובכן מה עלה בגורלו של היומן האוטוביוגרפי שכתב ר' אריה?
הראשון שפרסם קטעים ממנו, היה הסופר שמחה רז. בספרו הפופולרי על ר' אריה, הנקרא 'איש צדיק היה', הביא תמלול של קטעים מסוימים מתוך היומן המרתק.
הדבר המוזר הוא, שלצד הקטעים הללו, הוא פרסם צילומים של של כמה עמודים מתוך היומן. והנה בהשוואה שערכתי בין הצילום מהיומן המקורי לבין התמלול שנדפס בספר הנ"ל, ישנם הבדלים רבים, לעיתים של שורות שלמות שחסרות בתמלול. האם פירוש הדבר שר' אריה כתב את זכרונותיו בשתי מהדורות שונות? האם שמחה רז ערך את קטעי-היומן וסגנן אותם בצורה חופשית?
כך או כך, רוב ככל היומן טרם פורסם עד היום. השאלה הגדולה היא למה. נכדיו של ר' אריה פרסמו בשנים האחרונות כרכים של חידושי תורה בכתב ידו, על הש"ס. אך את היומן, שעשוי לעניין קהל הרבה יותר רחב של קוראים, לא פרסמו כלל.
זאת לדעת, שבספרות החרדית מוצגת דמותו של ר' אריה בצורה "חרדית טהורה", וללא אזכור של קשריו עם הרב קוק, מורו ורבו המובהק, והדמות התורנית שהשפיעה עליו הכי הרבה. לא רחוק הדבר שזוהי הסיבה למניעת פרסומו של היומן: האזכורים הרבים של הרב קוק.
והנה בעלון 'מגד ירחים' של בית הרב קוק פורסם לפני מספר שנים קטע מדהים "מתוך יומנו" של ר' אריה, שבו הוא מתאר חלום מופלא שבו נגלה אליו מורו ורבו הרב קוק.
הבאתי את הסיפור הזה גם בספרי 'זוהר עליון' על הרב קוק, ובתגובה הראשונה אביא אותו שוב.
פניתי בזמנו אל אחד מנכדיו של ר' אריה, ושאלתי אותו האם ישנם ביומן סיפורים נוספים על הרב קוק?
אותו נכד סיפר לי שלמעשה ר' אריה הותיר אחריו שני יומנים:
האחד, יומן של זכרונותיו וקורות חייו. שם להערכתי מצויים סיפורים רבים על הרב קוק, אך מכיוון שהוא לא פורסם אין לנו שום דרך לדעת זאת בוודאות.
הפנקס השני, "יומן חלומות", אשר לפי הודאת הנכד המחזיק בו, הוא מכיל חלומות מיוחדים שבהם תקשר ר' אריה עם רבו הרב קוק לאחר פטירתו.
במשך השנים הצטערתי על כך שהיומנים הללו לא פורסמו, אבל ניחמתי את עצמי שעוד חזון למועד.
לפני חודש, התבדיתי.
במכירה פומבית מסוימת נמכר הדף הבא, הנראה בתמונה, הלקוח מתוך יומנו של ר' אריה לוין, בסכום של למעלה מ-500$.
בדף זה ר' אריה מספר זכרונות מופלאים על אשתו, הרבנית ציפורה חנה, שהיתה אשת חסד מופלאה. "מי יכול לתנות גודל צדקתה ורוחב לבה הגדול, לא רק לבני אדם כי אם לכל בעלי חיים" (אגב, במקום אחר מספר ר' אריה בשבח אשתו, שגידלה כמה דורות של חתולים).
פתחתי את הספר 'איש צדיק היה', וגיליתי שחלק מדף זה הובא כצילום בספר. הוי אומר, זה אכן דף מתוך היומן האוטוביוגרפי של ר אריה, שקטעים ממנו הובאו שם, כפי שהסברתי לעיל.
האם פירוש הדבר שהיומן המרתק של ר' אריה כבר לא נמצא ברשות המשפחה?
האם אחד מבני המשפחה מכר אותו בשביל להרוויח כמה אלפי שקלים?
או שמא מישהו גנב דפים בודדים מתוך היומן, ועתה הם מתפזרים לכל עבר?
שאלות כואבות אלו מביאות אותי למסקנה המצערת, שיתכן ולעולם לא נזכה לפרסומו של היומן.
