רבים שאלו מהיכן שאב הגרי"ש אלישיב את שקדנותו המופלאה?
היום (כ"ח בתמוז), יום הזכרון של הרב אלישיב, קיבלתי את התשובה בדרך בלתי צפויה.
סיפורי מופת ידועים על שקידתו והתמדתו המופלאה של הרב אלישיב. אם תכנו ליוטיוב תוכלו למצוא שם קטעי-וידאו מדהימים בהם רואים את הרב יושב לבדו בשעות הקטנות של הלילה, מול הגמרא המצהיבה אותה אהב, וחוזר על תלמודו בפעם המאה ואחת לפחות.
מהיכן שאב הרב אלישיב את אהבתו העזה לתורה, את כח ההתמדה והשקידה?
הן אמת שאבותיו היו רבנים גדולים וידועים, גאונים מופלגים, אבל גדולתם לא הובלטה בכוח ההתמדה והשקידה, אלא דווקא ביצירה ובחידוש.
[כך למשל הסבא שלו, מצד אמו, היה גדול המקובלים בדורו, רבי שלמה אלישוב, שעד היום המקובלים מעיינים ומפלפלים בדבריו. ואילו הגרי"ש אלישיב הצטיין דווקא בעניין של התמדה ושקידה, ולא בכוח החידוש.]
בחסדי ה', בדיוק היום, ביארצייט של הרב אלישיב, התגלה לי פתרון החידה.
וזה הסיפור:
בשנת תרנ"ד הופיע בוורשה ספר בשם 'ידי משה'. מה הנושא של הספר? חיזוק ועידוד לשקידת התורה.
המחבר הוא רבי משה לוינסון זצ"ל, שהתגורר בעיר אראן, הסמוכה וילנה. הוא היה תלמיד חבר של ה'חפץ חיים', ונודע כפרוש ומתמיד גדול שאינו יוצא מפתח בית המדרש בראדין. אפילו את ארוחתו הדלה – לחם ובצל – היה אוכל בבית המדרש. כך שנים על גבי שנים, היה עטור כל היום בטלית ותפילין ועוסק בתורה. הוא לא נשא כל משרה רבנית, אלא רק למד תורה, ואע"פ שלא יצא מבית המדרש, שמו התפרסם בהערצה בעולם היהודי, וגדולי הדור העריכוהו למאוד (כפי שניכר מההסכמות שהעניקו לספריו).
הדמיון בין הרב משה לוינסון לבין הרב אלישיב בולט: שקיעה והתמסרות מוחלטת ללימוד התורה.
אבל מה הקשר בין הרב לוינסון לבין הרב יוסף שלום אלישיב?
ובכן, הרב משה לוינסון, השקדן המפורסם, שחיבר את הספר 'ידי משה' לעידוד שקידת התורה, הוא הסבא של הרב אלישיב!
הכיצד?
בנו של הרב משה לוינסון, הרב אברהם לוינסון, התחתן עם מרת חיה מושא אלישוב (בתו של בעל ה'לשם'), ואימץ את שם משפחתה 'אלישוב'. להם נולד בן יחיד, ושמו בישראל: יוסף שלום אלישיב!
קראתי היום כמה פרקים מתוך הספר 'ידי משה', על גודל יקר תפארתו של השקוד ללמוד תורה, וראיתי מול עיניי לא רק את המחבר, אלא גם את נכדו – הרב אלישיב זצ"ל, שקיים הלכה למעשה את הדרכותיו של סבו, ואין לי ספק שגם ירש ממנו את הכוחות המופלאים והנדירים של השקדנות.
זכותם תגן עלינו.
